אהרן בן אשר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ביניה\1, הספרייה
אין תקציר עריכה
שורה 48:
# מתוך דרך הניקוד שלו הם מסיקים כי השקפתו של אהרן בן אשר היא השקפה הנעוצה בהלכה הקראית{{דרושה הבהרה|איך מסיקים מדרך ניקוד את השקפתו הקראית}}. כמו כן, לדבריהם השקפתו שעולה מתוך "ספר דקדוקי הטעמים" על מעמד ספרי הנביאים במקרא היא השקפה קראית.
# השימוש שהוא ערך במידת ה"היקש" שהיא עקרון קראי קדום מובהק מלמד לדעתם שהוא היה קראי{{דרושה הבהרה|היכן משתמש בן אשר במידת ההיקש}}{{הערה| עם זאת, נראה שמידת ה"היקש" הקראית, לקוחה ממידת ה"בניין אב" הרבנית - לימוד ממקרא אחד מפורט, על מקרא אחר שאינו מפורט}}.
# היהדות הרבנית הייתה עסוקה באותה תקופה ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] וכמעט לא עסקה ב[[מקרא]], בעוד היהדות הקראית עסקה בתורה שבכתב בלבד כיוון שהיה לה משקל מכריע בפסיקת ההלכה. על כן, סביר להניח שהרבה ממפעל המסורה נעשה על ידי קראים{{הערה| אעפ"י שבתקופה ההיא ידוע לנו על חכמי דקדוק רבניים, כמו [[רב סעדיה גאון|רס"ג]], [[דונש בן לברט]] ו[[מנחם בן סרוק]], מניחים שהיו גם מדקדקים קראים}}.
# לדעת בנימין קלאר, החיבור "שירת הגפן" שחיבר משה בן אשר, אביו של אהרן, הוא חיבור קראי מובהק{{דרושה הבהרה|היכן אנו רואים שהחיבור הוא קראי באופן מובהק}}{{הערה|בנימין קלאר, "בן אשר", '''תרביץ''' יד, תש"ג-תש"ד}}. אם כך לשיטתם יש להניח שגם בנו אהרן היה קראי.