ויקיפדיה

עוזי שרון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, תיקון קישור לפירושונים
שורה 24:
{{ציטוט|תוכן="...כתגובה על תפיסת אניית המעפילים "[[אקסודוס (אוניית מעפילים)|אקסודוס]]", תוכננה פעולת חבלה שנועדה לפגוע במשחתת בריטית. בלילה המיועד הוטענו שני "כרישים" על הסירה והיו מוכנים לפעולה. כל המי-ומי בפיקוד הפלמ"ח הגיעו לצפות במחזה. בעוד אנו ממתינים לפקודת ביצוע, הופיע רץ רכוב על אופנוע ובידו מסר מאת [[דוד בן-גוריון]] לבטל את הפעולה, מחשש שיהיו לה תוצאות חמורות של קונפליקט בין המדינה-שבדרך לבין בריטניה..."'' |מקור= שרון, עוזי: פיתוח ה"כריש" טורפדו נהוג מרחוק כנגד אניות, רפא"ל שלנו, גיליון 6 עמ' 1 (2006)}}
 
לאחר ביטול הפעלת הכריש, שרון הצטרף ליחידת הסירות וקיבל לרשותו מעבדה קטנה. הוא טיפל בנושא איתור הלוחמים במים באמצעות מתקני אינפרה-אדום שבנה על קסדות. השימוש במתקני אינפרה-אדום היה פריצת דרך בכל תחום האמצעים המיוחדים, שרון עסק גם בנושאי חבלה: מוקשי פרופלור שמופעלים רק לאחר שהאנייה עוזבת את הנמל, מוקשי קרן בעלי ארבע קרניים המתפוצצים ברגע שאונייה נוגעת בהן, פצצות עומק ומצופי עשן. יחידת הפיתוח עסקה גם בתכנון כלי ימי מונחה מרחוק, שהיה המשך לפיתוח הכריש.{{הערה|1=אלדר, מייק: שייטת 13, סיפורו של הקומנדו הימי, ספריית מעריב (1993)}} בתקופת פיתוחו של '''"כריש 2"''', החלו גם קשריו של עוזי שרון וצוותו עם [[חיל המדע|חמ"ד]] שעסק בפיתוח '''"כלב"''' יבשתי. [המתקן] נועד לשמש "פצצה על גלגלים" נגד עמדות הערבים, שהתבצרו בעיר התחתית בחיפה. חיפה שוחררה באפריל 1948, בטרם הגיע "כלב" לכלל שימוש מבצעי.{{הערה|1=מרדור, מוניה מ.: רפא"ל – בנתיבי המחקר והפיתוח לביטחון ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור (1981)}} עם הקמת המדינה המשיך עוזי שרון לשכלל את "הכרישים". בשלב הבא (1948–1953) נוצר '''"כלב ים 1"''' וסירות '''"ג 11"''', שהפכו בשנת 1955 לסירות מבצעיות עבור [[חיל הים]]. טילי "[[פיתון (טיל)|שפריר]]", שפותחו במסגרת [[רפא"ל]] בסוף שנות ה-50, היו תולדות של פיתוח "כלב ים 1".{{הערה|1=בכרך, אוריאל: בכוח הידע, פרקים בתולדות חיל המדע ([[חיל המדע|חמ"ד]]), נ. ד.ד. מדיה בע"מ (2009)}}
 
{{ציטוט|תוכן="...רוח האדם לא הייתה הדבר היחידי שניצח בקרב. ניצחו בה אמצעי [[לוחמה אלקטרונית|הלוחמה האלקטרונית]] (ל"א) שחלקם פותחו בישראל, וניצח בה הטיל גבריאל, שגם הוא לא צמח יש מאין. תחילתו בשנת 1948 במיודענו הכריש, שתוכנן ויוצר על ידי עוזי שרון ולא הגיע לכלל הפעלה מבצעית. עוזי המשיך ופיתח את הדגם הראשון של הסירה המונחית מרחק, שקיבלה את שם הצופן ג-11. השלב הבא היה סירה בעלת הנחיה עצמית של [[מכ"ם]], שנקראה '''ג-12'''. בשלב מסוים החליטו עוזי וחבריו ביחידת הפיתוח לתכנן ולבנות [[טיל אוויר-קרקע]]. הם בנו מין כריש אוירי שנקרא '''ג-25'''. היה זה מעין [[דאון]] שתוכנן להיות מוצנח ממטוס [[DC-3 דקוטה|דקוטה]], לפגוע במים ולשוט לעבר מטרתו הימית. השלב הבא בפיתוח היה הטיל '''[[לוז (טיל)|לוז]]''', שתוכנן כטיל גלישה אוירי נגד מטרות ים – וממנו התפתח ה[[גבריאל (טיל)|"גבריאל"]], שניצח ב[[קרב לטקיה|לטקיה]]..."'' |מקור=אלדר, מייק: שייטת 13, סיפורו של הקומנדו הימי, ספריית מעריב (1993)}}
שורה 31:
 
== המצאות ופיתוחים מאוחרים ==
[[תמונהקובץ:Sharplan 40C.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכשיר לייזר CO2 לשימושים רפואיים מדגם שרפלן 40C, פרי פיתוחו של עוזי שרון]]
לאחר פרישתו מצה"ל השתלב שרון בחברה האמריקאית '''בלוק אנג'ינירינג''' ועסק בפיתוחי [[לייזר]] ל[[תוכנית החלל האמריקאית]]. עם חזרתו לישראל ב-1970, הקים את חברת '''פאן-אנג'ינירינג''' שעסקה בפיתוח של מערכות שונות עבור משרד הביטחון בתחום הלייזר ובפיתוח לייזר רפואי לצרכים כירורגיים. בשנת 1972 תכנן שרון ופיתח את ה-'''שרפלן''',{{הערה|1=ריינגולד, אוריאל: הלייזר של עוזי, "הארץ", 10.5.1973 ע' 14}}{{הערה|1=פרופ' יצחק קפלן פעל כיועץ לשימוש בלייזר לצרכים רפואיים. שמו של המכשיר נקרא על שם השניים: '''שר'''ון-ק'''פלן'''}}, מכשיר הלייזר הראשון בעולם המחליף את [[איזמל]] הניתוח במקרים רבים.{{הערה|1=Isaac Kaplan and Uzi Sharon: CURRENT LASER SURGERY, Annals of the New York Academy of SciencesVolume 267, Issue 1, Article first published online: 16 DEC 2006}}{{הערה|1=ISAAC KAPLAN, RALPH GER’ and UZI SHARON: THE CARBON DIOXIDE LASER IN PLASTIC SURGERY: British Journal of Plastic Surgery (1973), 26, 359-362}}{{הערה|1=KAPLAN, I ., SHARON, U, and GER, R. (1973). “The carbon dioxide laser in clinical surgery”. In Laser applicarions in medicine and biology Vol. 2, Plenum Press, N.Y., ed. By Wolbarsht, M.}}
 
עוזי שרון היה [[אוטודידקט]] בעל תחומי התעניינות ופעילות מגוונים, ורשומים על שמו פטנטים רבים. בד בבד עם פעילותו בתחום הביטחוני והרפואי פיתח גם מערכת גילוי לחומרי נפץ, מערכת לקטיף רובוטי של אשכוליות, ומכונה למסיק זיתים. בתחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]], נוצר קשר עמוק בינו ובין המלחין [[יוסף טל]]. שרון תרם תרומה מכרעת בבניית '''המעבדה למוזיקה אלקטרונית''' בירושלים, ואיפשר בכך את חיבור היצירות של טל למוזיקה אלקטרונית.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/עוזי_שרון"