ש"י – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
|||
שורה 3:
==טרום הש"י==
ש"י הוקם בשנת [[1940]] כשירות מודיעין ארצי של ההגנה, אולם יסודותיו נוצרו בראשית ה[[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] ה[[ציונות|ציונית]] ל[[ארץ ישראל]]. כבר בימי [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] שאפו מנהיגי "[[היישוב]]" (השם שבו כינו עצמם [[יהודים|יהודי]] ארץ ישראל בתקופה שקדמה להקמת המדינה) להשיג מידע מודיעיני כדי שיוכלו לסכל את גזירות השלטון הטורקי נגד היישוב. אנשי ארגון "[[השומר]]" ידעו שהצלחתם לשמור ולהגן על הרכוש והנפש טמונה ביכולתם לגלות [[שוד
בשנת [[1918]] הוקם ביוזמתם של [[זאב ז'בוטינסקי]] ואחרים שירות ידיעות של [[ועד הצירים]] (משלחת ציונית בראשותו של ד"ר [[חיים ויצמן]] שהגיעה לארץ לאחר הכיבוש הבריטי), שנקרא בשם "משרד מודיעין" (Information Bureau), ותפקידו היה איסוף ידיעות על הנעשה בקרב ה[[ערבים]] ומעקב אחרי אגודותיהם הלאומיות. המשרד אסף חומר רב על הכנות הערבים לפרעות ביהודים ולמרידות בבריטים. כן ארגן המשרד את השמירה על מנהיגי הציונות. הקמת המשרד עוררה ביקורת מצד אחדים ממנהיגי היישוב ובראשם [[מנחם אוסישקין]], אשר לאחר בואו של הנציב העליון הבריטי הראשון, היהודי [[הרברט סמואל]], נדמה היה להם כי ביטחונו של היישוב נמצא בידיים נאמנות, והמשרד פורק ב-[[1920]].
שורה 41:
==בשנות המאבק==
בשנות המאבק בבריטים שלאחר סיום מלחמת העולם השנייה התרחב מאוד הש"י וכלל עשרות עובדים ומתנדבים רבים. לש"י היו באותה עת שלוש מחלקות: המחלקה הערבית בראשותו של [[שמואל דיבון]] (אז זלמן זליגסון) שהפעילה עשרות מודיעים ערביים בכל רחבי הארץ,
ההישגים הגדולים של הש"י היו השגת התוכניות של הגשרים בין ארץ ישראל לשכנותיה לקראת [[ליל הגשרים]] ב-[[17
==הש"י בפלמ"ח==
שורה 82:
*'''[[איסר הראל]]''' (הלפרין) ([[1912]] - [[2003]])
:עמד בראש המחלקה היהודית של הש"י ובראש מחוז תל אביב של הש"י עד לקום המדינה. בראשית ימי המדינה נתמנה לראש ה[[שב"כ]] (הש"ב כפי שנקרא אז) ומ-[[1952]] עד [[1963]] כיהן כראש [[המוסד]]. בנוסף לתפקידו כראש המוסד היה גם האחראי כלפי ראש הממשלה על פעולותיו של השב"כ וזכה לתואר "הממונה על שירותי הביטחון", תואר שבוטל עם פרישתו.
*'''[[איסר בארי]]''' (בירנצוויג) ([[1901]] - [[1958]])
שורה 88:
*'''[[בנימין גיבלי]]''' ([[1919]] - [[2008]])
:שירת ב[[משטרת היישובים העבריים]] והיה פעיל בשירות הש"י. עם קום המדינה מונה לקצין המודיעין של מחוז ירושלים. היה אחד השופטים בבית דין השדה שדן למוות את [[פרשת טוביאנסקי|מאיר טוביאנסקי]]. משנת [[1950]] היה לראש המודיעין הצבאי, אג"ם ממ"ן (מ-[[1953]] אמ"ן). היה מעורב ב[[עסק הביש]] ובעקבות זאת הועבר מתפקידו ומונה לראש מטה [[פיקוד צפון]] ולאחר מכן למפקד [[חטיבת גולני]] ולממלא מקום אלוף [[פיקוד
*'''[[אפרים דקל]]''' (קרסנר) ([[1903]] - [[1982]])
| |||