מרד בר כוכבא – הבדלי גרסאות

מרד בר כוכבא היה המרד היהודי השלישי באימפריה הרומית בטווח של כשישים שנה. קדמו לו [[המרד הגדול]], ו[[מרד התפוצות]], (שכלל בארץ ישראל את [[פולמוס קיטוס]]). מרידות אלו דוכאו בידבאכזריות ברזל,על ותוצאתםידי הייתההשלטון קשההרומי, וכללהוכתוצאה החרבהמהן שלנחרבו עריםמקומות (ובהם ירושלים ובית המקדש)ישוב וקהילות יהודיות שהשתתפורבות בו,(כולל הריגההעיר שלירושלים), מאות אלפי יהודים נהרגו, והגליהורבים שלאחרים יהודיםהוגלו ששרדוממכורתם או מכירתם לעבדיםנמכרו ושפחותלעבדות, כמו גם ירידה קרנהומעמדה של הדת היהודית ברחבי האימפריה נפגע.

לאחר "המרד הגדול בוטל מעמדה המשפטי של יהודה שלפני המרד שהוגדרה כ"ידידת ובעלתבוטלה בריתהאוטונומיה שלהיחסית העםממנה הרומאי".נהנתה גםהאוכלוסייה בוטלההיהודית האוטונומיהביהודה, ויהודהוהיא הפכה לשטחלפרובניקיה כבושסנאטורית, שבבירתה ירושלים, חנה [[לגיון]] רומאי - [[הלגיון העשירי פרטנסיס]], והיא נעשתה פרובינקיה סנאטורית. הערים [[יפו]] (פלאוויה יופה) ו[[שכם]] (פלאוויה נאפוליס) שוקמו והוקמו מחדש כערים הלניסטיות. בעקבות "מרד התפוצות" ופולמוסו"פולמוס קיטוס" הוצב לגיון רומאי שני בצפון ארץ ישראל, בסיסו הראשי מוקם בכפר עותנאי (לגיו), החולש על [[עמק יזרעאל]], ובעמדות מפתח כמו תל שלם, ויהודה נהפכה לפרובינקיה קונסולרית. הנציב הרומי שנשלח ליהודה היה [[לוסיוס קווייטוס]], שדיכא בעבר את מרד יהודי [[מסופוטמיה]], והיה מבכירימהמפקדים הבכירים צבאובצבאו של הקיסר טריאנוס – דבר שמעיד על המצב המתוח ביודיאה.

===ההשתקמותההנהגה הרוחנית היהודית בתקופה זושקדמה למרד===

לאחר דיכוי המרד הגדול היהודיםהקימו המנהיגים הדתיים ששרדו אותו הקימו את המרכז הרוחני ב[[יבנה]] כתחליף לירושלים ולבית המקדש, והעם היהודי בארץ ישראל, שהיה מפוצל לכתות ולתת-כתות לפני המרד, התאחד תחת הנהגתו הפרושית של [[רבן יוחנן בן זכאי]] ויורשיו. מתינותו של רבן יוחנן בן זכאי ושל יורשיו שהיו משויכים ל[[בית הלל]], היוותה משקל נגד לשאיפות ה[[משיח]]יות, אשר אף החורבן בימי המרד הגדול לא הצליח לדכא.

בתקופה זו שלט ביהודההנהיג הנשיא [[רבן גמליאל דיבנה]] (שנפטר לקראת שלהי [[מרד התפוצות]]), שזכה לאישור רשמי בנשיאותו מטעם הנציב הרומי, את הקהילה היהודית בארץ ישראל . רבן גמליאל היה פרגמטיסט באישיותו, ועשה את הכול כדי להסדיר את מערכת היחסים בין היהודים לבין הרומאים, ולהתקינהולהעביר אותה לפסים חיוביים ותועלתיים לשני הצדדים. כלומר, בתקופתוכתוצאה ובעקבותממדיניותו מדיניותוהפרגמטית, לא נוצרו תנאיםביהודה תשתיתייםהתנאים להתפרצות מרד חדש כנגד הרומאיםהשלטון הרומאי. מהלכים חשובים אלה אבדו מערכםאולם בעקבות מרד התפוצות בימיבתקופת שלטונו של הקיסר [[טריאנוס]], ואףאל כיאף לאשלא ברור עד כמה ש[[פולמוס קיטוס]] המוזכר בתלמוד משקף השתתפות של יהודיהאוכלוסייה יהודההיהודית בא"י במרד, נראההידרדרו המצבשוב ביהודההיחסים לאחרבין מרדהיהודים התפוצותוהשלטון די מורכבהרומי ורגישביודיאה.

הדעה הרווחת בקרב החוקרים בימינו היא, כי בימים שבין פולמוס קיטוס למרד בר-כוכבא, הייתההתגברה תסיסההתסיסה מרדניתכנגד השלטון הרומאי בקרב יהודיהאוכלוסייה היהודית ב[[ארץ ישראל]], והסיבות הישירות למרד בר כוכבא אינן הסיבות היחידות. על פילדעת הרב [[ישראל פרידמן בן שלום]], כללההנהגה הפרושיםהפרושית לא הכירוהכירה באופן בסיסי בזכותם של הרומאים - שכונו בספרות חז"ל בשם "מלכות הרשעה" - לשלוט בארץ ישראל, ולגבות מיסים, כך שההבדלוההבדל בין החכמים המתונים לחכמים הקיצוניים, לא היה הבדל תפיסתי-עקרוני אלא טקטי בלבד, בשאלת הכדאיות של המרד ברומאים ועיתויו.{{הערה|[https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_29.1.pdf מעמדו של בר-כוכבא כראש האומה ותמיכת החכמים במרד], באתר יב"צ}}

[[גדליהו אלון]] טבע את המושגהמונח "ליסטות מדינית", כלומר שודניהול מדינימאבק פוליטי כנגד השלטון הרומי במסווה של מעשי שוד, כדי לתאר מאבקפעילותן אידאולוגישל במסווהכנופיות שלשודדים/מורדים יהודיים בא"י בתקופה שפרצה למרד מעשהבר פליליכוכבא. פעילות שהתקבלהזו התקבלה בעצימת עין, אם לא באהדתםבאהדה שלבקרב החכמיםהמנהיגות הרבנית היהודית. ליסטותהפעילות זוהגוברת בארץכנגד ישראלהשלטון הרומי ביהודה באה לידי ביטוי במספר מקורות התלמודיים{{הערה|בבלי, [[s:נידה סא א|נידה סא א]], [[איכה רבה]], ג, ו. בבלי, [[s:עבודה זרה כה ב|עבודה זרה כה ב]]}} יש המשערים שההכנות למרד נעשו בחסות ליסטיםכנופיות מדינייםהשודדים אלוהללו, שלא רק שניסו לערער את יציבות המשטרהשלטון הרומי, אלא סייעו גם הרחיקובהרחקת אתהמשמרות משמרותוחילות החייליםהמצב הרומאיםהרומיים מאזוריםמהאזורים רגישיםששימשו שהוכנולאחר למרדמכן כמרכז המרד.

התסיסה המרדניתהגוברת ביהודה גרמה אפוא לדאגה אצל השלטונות ברומא, כךוכתוצאה שמלבדמכך תגבורתוגברו הכוחותכוחות הצבאייםהצבא הרומיים בא"י, –ובנוסף נוספולכך בהנסללו מערכותמספר דרכים משוכללת:חדשות - דרך בין בסיס הליגיון ב[[לגיו]], דרך [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] לפתולומאיס ([[עכו]]) שהושלמה בשנת [[120]] לספירה, דרך מציפורי ל[[טבריה]], דרך מבסיס הלגיון ב[[לגיו]] ל[[בית שאן]], וכן דרך מבסיס הלגיון ל[[קיסריה]], בירת הפרובינקיה. - שנועדו להקל על פריסה זומהירה של הכוחותהצבא החדשיםהרומאי בצפונהבשטח א"י. הפריסה של הארץלגיון רומאי נוסף בצפון א"י, אפשרה לכוחותללגיון הוותיקיםהעשירי יותרלהתמקד להתפרשבפריסת כוחותיו בדרומה –של ואףהארץ. טועןהחוקר שצמן אף טוען, הקמתהשהקמתה של איליה קפיטולינה ב[[ירושלים]] הייתהנבעה בשלבדיוק אותהמאותה מגמה, בדיוק –והייתה אמצעי להבטחתנוסף שנועד להבטיח את השלטון הרומאי באוכלוסייהעל האוכלוסייה היהודית עוינתהעוינת.