מידות שהתורה נדרשת בהן – הבדלי גרסאות

לימוד הלכה בעניין אחד מעניין אחר על יסוד מלים שוות או מלים דומות המצויות ב[[תורה]] בשני העניינים. בשונה מהמידות האחרות אין התבססות רק על הסברה וההגיון, אלא גם על דמיון מילולי. דוגמה: {{ציטוטון|מגזרה שוה כיצד? נאמר ב[[שומר שכר]] - "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" ונאמר בשומר חנם "אם לא שלח ידו וגו'" מה בשומר שכר שנאמר בו, אם לא שלח ידו, פטר את היורשין, אף בשומר חנם שנאמר בו אם לא שלח ידו, יפטור את ה[[ירושה (משפט עברי)|יורשין]]}}. [[רבי עקיבא]] לומד באמצעות מידה זו כי המקושש היה [[בנות צלפחד|צלפחד]]. בפרשת המקושש כתוב: "וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, '''בַּמִּדְבָּר'''" ואצל בנות צלופחד כתוב: "אָבִינוּ, מֵת '''בַּמִּדְבָּר'''" ‏‏{{הערה|1=‏({{בבלי1בבלי|שבת|צו|ב|ללא=שם}}).‏}}.

על מידה זו נאמר: "דאין אדם דן גזירה שוה מעצמו" ו[[רש"י]] מפרש שאין לומד מעצמו "אלא אם כן למדה (את ההלכה) מרבו" ‏‏{{הערה|1=‏({{בבלי1בבלי|פסחים|סו|א|ללא=שם}}, ועוד מקורות).‏}}.