לשון נקייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 12:
במיוחד הקפידו להשתמש בלשון נקייה בעניינים ש'בינו לבינה' (שאגב, גם זה עצמו ביטוי של לשון נקייה) ולהיזהר מ[[ניבול פה]]. כך כתב [[רבי יונה גירונדי]] בספרו "ספר היראה": "כל צד ערווה לא יישמע על פיך, כגון להזכיר 'זונה' או דבר נבלה". ואכן מצאנו שבמקום 'זונה' אמרו "נפקנית" ו"יוצאת לחוץ" (מסכת כלים כד, טז).
 
עד כדי כך הקפידו על לשון נקייה בתחום זה של 'בינו לבינה', שיש כאלה שאף נמנעו מלומר "אשתי", ובמקום זה אמרו "ביתי" ({{בבלי1בבלי|שבת|קיח|ב|ללא=שם}}). ובמקום קיום יחסי מין אמרו: "[[תשמיש המיטה]]" ({{בבלי1בבלי|מועד קטן|כד|א|ללא=שם}}), "דבר זה" ({{בבלי1בבלי|סנהדרין|יט|ב|ללא=שם}}), "מילתא" (דבר) ({{בבלי1בבלי|נדרים|צא|א|ללא=שם}}), "דבר מצווה" ({{בבלי1בבלי|עירובין|ק|ב|ללא=שם}}), "דרך ארץ" ({{בבלי1בבלי|יומא|עד|ללא=שם}}), "דבר אחר" ({{בבלי1בבלי|ברכות|ח|ב|ללא=שם}}), "הרגל דבר" ({{בבלי1בבלי|עבודה זרה|יז|א|ללא=שם}}), "עשיית מלאכה" ({{בבלי1בבלי|שבת|מט|ב|ללא=שם}}), "עשיית צרכים" ({{בבלי1בבלי|סנהדרין|פב|ב|ללא=שם}}), וכן "לספר" ({{בבלי1בבלי|נדרים|כ|א|ללא=שם}}) ו"לדבר" ({{בבלי1בבלי|כתובות|יג|א|ללא=שם}}). וכן מצאנו ביטויים חלופיים הקשורים באכילה ושתייה כלשון נקייה ליחסי מין: "אכל" ({{בבלי1בבלי|כתובות|יג|א|ללא=שם}}), "סעד" ({{בבלי1בבלי|שבת|סב|ב|ללא=שם}}), "נהמא" (לחם) ({{בבלי1בבלי|נידה|יז|א|ללא=שם}}), "לחם סתרים" ({{בבלי1בבלי|סנהדרין|עה|א|ללא=שם}}), "טעימת תבשיל" ({{בבלי1בבלי|חגיגה|ה|ב|ללא=שם}}), "שותה בכוס" ({{בבלי1בבלי|נדרים|כ|ב|ללא=שם}}), "עריכת שולחן" (שם). במקום וסת נאמר "דרך נשים" ({{בבלי1בבלי|עבודה זרה|כד|ב|ללא=שם}}), ובמקום חטא של זנות - "עבירה" סתם, בלי פירוט ({{בבלי1בבלי|עבודה זרה|ג|א|ללא=שם}}).
 
ואכן [[הרמב"ם]] בספרו [[מורה נבוכים]] (חלק ג', פרק ח') מציין כי [[לשון הקודש]] נקראת כך, מאחר שהיא מובנית על בסיס של לשון נקיה כי {{ציטוטון|המה דברים שהשתיקה יפה להם, ואם הביא ההכרח להזכרתם, יש למצוא עצה לכך, על ידי '''כינויים''' מלשונות אחרים}}. כדוגמה מרכזית לכך, הוא מביא את איברי הרבייה, שב[[תורה]] יש להם רק כינויים ולא ניתן להם שם משל עצמם. גם בספרות [[חז"ל]] מוצאים סוגים שונים של דימויים לאיברי הרבייה, הלקוחים ממילים שרק מרמזות עליהם, לעתים בהקשר קלוש ביותר. כגון: "פנים" ({{בבלי1בבלי|גיטין|עו|ב|ללא=שם}}), "אותו מקום" ({{בבלי1בבלי|נדרים|כ|א|ללא=שם}}), "בשר" ({{בבלי1בבלי|סנהדרין|יט|ב|ללא=שם}}), "גבורתו" ({{בבלי1בבלי|בבא מציעא|פד|א|ללא=שם}}), "פה" ({{בבלי1בבלי|יומא|עה|א|ללא=שם}}), "עבד" ({{בבלי1בבלי|תמורה|ל|א|ללא=שם}}), "שמש" ({{בבלי1בבלי|נידה|מא|א|ללא=שם}}), "עקב" ({{בבלי1בבלי|נדרים|כ|א|ללא=שם}}), "תורף" ({{בבלי1בבלי|ברכות|כד|א|ללא=שם}}). במקום [[רחם]] - "אם" ({{בבלי1בבלי|סנהדרין|לג|א|ללא=שם}}), ו"קבר" ({{בבלי1בבלי|סנהדרין|פב|ב|ללא=שם}}).
 
==סוגי ביטויי לשון נקייה==