סלומונה רוסי – הבדלי גרסאות

יצירתו הראשונה, שיצאה לאור בשנת [[1589]], הייתה קובץ של 19 קנצונטות, חיבורים קצרים וריקודיים לשלושה קולות, לטקסטים קלילים ועגבניים. רוסי הצליח יפה גם בחיבור [[מדריגל|מדריגלים]] רציניים יותר, שבהם שילב את שירת הפייטנים הדגולים של תקופתו (כגון גואריני, מרינו, רינאלדי וצ'ליאנו) עם נעימותיו. בתחום המוזיקה האינסטרומנטאלית היה רוסי חדשן ונועז. הוא היה אחד המלחינים הראשונים שיישמו במוזיקה אינסטרומנטלית את עקרונות השיר המונודי, שבו [[מלודיה]] אחת חולשת על תפקידי ליווי משניים. ה[[סונאטה|סונאטות]] שלו, בין הראשונות בספרות המוזיקה, תרמו להתפתחות טכניקה אידיומטית ווירטואוזית ב[[כינור]]. הן ניצבות בחצי הדרך בין המרקמים ההומוגניים של הקנצונה האינסטרומנטלית של שלהי הרנסאנס לטריו סונאטה של תקופת הבארוק. חלק מהסונטות הן סדרות של וריציות בדרגת קושי הולכת וגוברת, וחלקן מבוסס על נושאים פופולריים מהתקופה כמו באס "רוג'רו", "ברגמסקה" "רומנסקה" ועוד. רוסי פרסם גם קובץ של [[מוזיקה ליטורגית]] [[מוזיקה יהודית|יהודית]] בשם "השירים אשר לשלמה", בשנת [[1623]].{{הערה| תקליטורים המוקדשים למוסיקה של סלומונה רוסי בביצוע "נביאי הקווינטה" : Salomone Rossi: The Song of Solomon, 2009 Pan Classics PC 10214 ; Salomone Rossi: Il Mantovano Hebreo, 2013 Linn Records CKD429; וכמוכמו כן ראו בסרט דוקומנטרי אודות המלחין שצולם בעיר מנטובה שבאיטליה.}} שירים אלה נכתבו במסורת הרנסאנס והמדריגל עם מלים מהמקורות היהודיים המושרות בעברית. יצירות אלה היו מנותקות כמעט לחלוטין ממסורת ה[[פיוט]] היהודי. הייתה זו התפתחות חסרת תקדים במוזיקה של [[בית הכנסת]], מאחר שעד לתקופתו נאסרה השמעת מוזיקה [[פוליפוניה|פוליפונית]] בבתי כנסת מאז חורבן [[בית המקדש]].