פיודור טולבוחין – הבדלי גרסאות

עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] טולבוחין גויס ל[[צבא האימפריה הרוסית|צבא]] ולאחר סיום קורס קצינים נשלח לחזית. טולבוחין פיקד על [[פלוגה]] בחזית בדרום-מערבית ועל גבורתו הוענקו לו מספר עיטורים. לאחר [[מהפכת פברואר]] הוא נחברנבחר להיות יושב ראש וועדועד הגדוד. בשנת [[1918]] הוא השתחרר מהצבא.

החל מאוגוסט [[1941]] טולבוחין שירת כראש מטה של [[חזית (הצבא האדום)|חזית]] עבר הקווקז, חזית הקווקז וחזית קרים. במסגרת זו הוא היה אחראי מצד [[ברית המועצות]] על תכנון וביצוע של [[הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן]] באוגוסט-ספטמבר [[1941]]. בשנת [[1942]] טולבוחין היה אחראי על תכנון [[קרב קרץ']] ולאחר הכישלון בקרב זה הוא הועבר מתפקידו. ביולי [[1942]] הוא מונה למפקד [[הארמייה ה-57 של ברית המועצות]] שהייתה במרכז [[קרב סטלינגרד]]. לאור הצלחותיו בקרב ובפיקוד על הארמייה ה-57, טולבוחין קודם ובמרץ [[1943]] מונה למפקד [[החזית הדרומית (ברית המועצות)|החזית הדרומית]] ובהמשך למפקד החזית האוקראינית ה-4 והחזית האוקראינית ה-3. בתפקידים אלו הוא היה אחראי על שחרור [[חצי האי קרים]] והשתתף באופן פעיל בהכנה וניהול [[מבצע יאשי-קישינב]]. לאחר שכוחות בפיקודו הגיעו לגבולות [[ברית המועצות]] הם המשיכו מערבה ושיחררו משליטה נאצית את [[רומניה]], [[בולגריה]], [[יוגוסלביה]], [[הונגריה]] ובסופו של דבר הגיעו ל[[וינה|ווינה]].