מקור חיים (שכונה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
שכונת מקור חיים הוקמה בשנת [[1924]] על ידי [[קרן קיימת לישראל]], מדרום ל[[המושבה הגרמנית (ירושלים)|מושבה הגרמנית]], וסמוך ל[[קו הרכבת לירושלים|מסילת הברזל הישנה]]. היא נקראת על שם חיים הכהן מ[[חרקוב]] אשר מכספו נרכש חלק ניכר מקרקעותיה. השכונה תוכננה על ידי האדריכל [[ריכרד קאופמן]] עם רחוב אחד מרכזי, וחלקות קרקע מאחורי הבתים אשר יועדו למשקי עזר. מקור חיים אמורה הייתה להיות שכונה דתית, ואכן הסתדרות "[[המזרחי]]" הייתה אחראית בשנים הראשונות על קבלת תושביה, והרב [[אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי]] התמנה בה לרב השכונה. תושביה הראשונים היו בעיקר עולים מפולין בני [[העלייה הרביעית]].
 
עד [[מלחמת העצמאות]] הייתה זו שכונה יהודית מבודדת, המוקפת בשכונות ערביות; [[בקעה (שכונה)|בקעה]], [[בית צפאפא]] ו[[קטמון]], ומצפון לה [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]]. ב[[מאורעות תרפ"ט]] סבלה השכונה מהתקפות מהכפר בית צפאפא שמדרום, תושביה אף פונו באופן זמני, אך היא לא סבלה מהרוגים. לאחר המאורעות הוגשו תלונות הדדיות ו[[המשטרה הבריטית]] עצרה אחדים מתושבי השכונה בטענה שהם היו אחראים למותו של ערבי במהלך המאורעות{{הערה|{{דבר||מתעלולי המשטרה הערבית|1929/10/03|00100}}{{ש}}{{דבר||מאסרי יהודים נמשכים|1929/10/28|00400}}{{ש}}{{דבר||שוב נאסרו שני יהודים ממקור חיים|1929/10/30|00401}}}}. במקביל התנהלו משתתפים נגד אחדים מתושבי בית צפאפא{{הערה|{{דבר||המשך חקירת מתנפלי מקור חיים|1930/03/25|00402}}{{ש}}{{דבר||מאחרוני משפטי המאורעות|1930/07/03|00404}}}}. כשנה לאחר מאורעות 1929 נחתםנעשו מאמצים לקשירת קשרים בין השכונות{{הערה|{{דבר||שלום בין יהודים וערבים רע להם|1930/06/05|00112}}}} ונחתם הסכם "ברית שלום" בין מנהיגי שתי השכונות. הסכם שזכה לביקורת רבה מהצד הערבי.[[המרד הערבי הגדול|במאורעות 36-39]] צלפו הערבים על השכונה ולפעמים אף התקיפו את הבאים אליה. בשנת 1940 הוקמה בה ישיבת "[[ישיבת מקור חיים (ירושלים)|מקור חיים]]" על ידי רב השכונה השני - הרב [[ברוך יצחק לוין]], והיא פעלה במקום עד 1962. ב[[מלחמת העצמאות]] הותקפה השכונה פעמים רבות מכיוון הכפר בית צפאפא אך לוחמי [[ההגנה]] הצליחו בחירוף נפש להדוף התקפות אלו, וגם להוציא התקפות נגד הכפר.{{הערה|{{דבר||נהדפו התקפות חזקות על מקור חיים|1948/01/07|00109}}}}. עם כיבוש [[קטמון]] ב[[מבצע יבוסי]] באביב [[1948]], חברו אליה כוחות ההגנה וחיברו אותה עם השכונות במרכז העיר. אנדרטה לזכר הלוחמים שנהרגו על הגנת השכונה נמצאת בסמוך לבית הכנסת הישן. במהלך השנים מאז קום המדינה, ובעיקר בשנים האחרונות, רבים מבתי השכונה המקורית נהרסו, ובמקומם נבנו בתים בעלי סגנון מודרני. השכונה כיום כלולה במנהל הקהילתי בקעה רבתי.
 
====רחובות, ובניינים בעלי חשיבות====