פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 112 בתים, לפני 4 שנים
מ
 
==היסטוריה של מניין המצוות==
הרעיון של תרי"ג מצוות מופיע לראשונה בדרשתו של ה[[אמורא]] רבי שמלאי. אין מקור למניין תרי"ג בדברי ה[[תנאים]], שקדמו להם. החל מתקופת ה[[גאונים]] קיימות בידינו רשימות של תרי"ג מצוות, חלקם בצורת מניין, אולם רובם בצורת שיר. השירים על מניין המצוות מכונים "אזהרות", ואישים מפורסמים כמו [[רס"ג]] ו[[שלמה אבן גבירול]] עסקו בכתיבת אזהרות. בעל [[הלכות גדולות]] (בה"ג) נחשב לראשון שערך רשימה כזאת. בספרות התורנית הם נקראים "מוני המצוות".
 
החל מתקופת ה[[גאונים]] קיימות בידינו רשימות של תרי"ג מצוות, חלקם בצורת מניין, אולם רובם בצורת שיר. השירים על מניין המצוות מכונים "אזהרות", ואישים מפורסמים כמו [[רס"ג]] ו[[שלמה אבן גבירול]] עסקו בכתיבת אזהרות. בעל [[הלכות גדולות]] (בה"ג) נחשב לראשון שערך רשימה כזאת. בספרות התורנית הם נקראים "מוני המצוות".
 
===הביקורת על מניין המצוות===
 
===השגות על הרמב"ם===
קיימות תשובות של רבי [[אברהם בן הרמב"ם]] לשאלות שונות ששלח לו רבי דניאל הבבלי על מניין המצוות של הרמב"ם. כמו כן ה[[ראב"ד]] שכתב השגות ל[[משנה תורה]] של הרמב"ם, כתב מספר השגות גם על 'מניין המצוות הקצר' שנכתב בעברית בתחילת ספר משנה תורה.
 
בעקבות הביקורת הנוקבת של הרמב"ם על מניין הגאונים, ובראשם בה"ג, קם ה[[רמב"ן]] לגונן על הבה"ג, ובלשונו: "ללמד זכות על הראשונים, ולפרש דברי הגאונים", וכתב ספר "השגות", על ספר המצוות של הרמב"ם. אמנם, בסיום ההקדמה שלו הוא כותב: "עם חשקי וחפצי להיות לראשונים תלמיד, לקיים דבריהם ולהעמיד... לא אהיה להם [[חמור נושא ספרים]] תמיד, אבחר דרכם, ואדע ערכם, אך כאשר לא יכילו רעיוני, אדון לפניהם בקרקע, אשפוט למראה עיני". וכך הוא אכן עושה, הוא מתאמץ לפרש את דעת הבה"ג, אך לא תמיד מסכים איתו.
 
ר' דניאל הבבלי, תלמידו של ר' שמואל בן עלי ראש ישיבת בגדד, כתב השגות על "משנה תורה" ועל "ספר המצוות", ושלחן לר' אברהם בנו של הרמב"ם, שהשיב על השגותיו, ונדפסו בספר "ברכת אברהם".
 
ה[[רשב"ץ]] כתב פירוש על האזהרות של אבן גבירול, וקרא לספרו: "זוהר הרקיע", בו הוא מתמודד עם טענות הרמב"ם והרמב"ן, ומתייחס אף לדעת אבן גבירול.
בשלב מסוים, התהפכו היוצרות והתייחסו אל הרמב"ם כמקודש ואל הרמב"ן כמערער על מוסכמות, ונכתבה ספרות שלמה של פירושים שמטרתם ליישב את מניין הרמב"ם מהשגות הרמב"ן.
 
הראשון שכתב ספר ליישב את הרמב"ם הוא רבי [[יצחק די ליאון]] בעל ה"מגילת אסתר". אמנם בשונה מהרמב"ן, הוא טוען שמכיוון שחילוקי הדעות של הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות נסובים אודות הנחות יסוד בלימוד התלמוד, הוא החליט לרדת לשורש הדברים ולראות מי צודק, ומצא שבכל המקרים הרמב"ם צדק.
 
אחריו נכתבו ספרים נוספים ליישב את דעת הרמב"ם, כמו 'לב שמח' של הרב אברהם אלגירי, ו'קנאת סופרים' של הרב חנניה קזיס.