הבדלים בין גרסאות בדף "בנימין איש-שלום"

מ
קישורים פנימיים
מ (הסרת תבנית "אין בינוויקי")
מ (קישורים פנימיים)
איש-שלום נולד בירושלים למשפחה מסורתית. למד לימודים תורניים ב[[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[הר עציון]] ורכש את השכלתו האקדמית [[האוניברסיטה העברית|באוניברסיטה העברית]] בירושלים, ממנה קיבל ב-1985 תואר מוסמך{{הערה|{{מעריב||האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה|1985/08/22|03300}}}} ולאחר מכן תואר דוקטור במחשבת ישראל. רוב מחקריו עוסקים בניתוח תורת [[הרב קוק]]. מראשית שנות השמונים מלמד איש-שלום באקדמיה. בעבר נמנה עם סגל האוניברסיטה העברית ועמד בראש קתדרה ב[[ישיבה יוניברסיטי]] בניו יורק. לימד ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. בשנת [[1990]] הקים את [[בית מורשה]] בירושלים, מרכז אקדמי השואף להעמדת מנהיגות יהודית משכילה ומתונה, ומאז הוא מכהן כנשיאו.
 
איש-שלום היה שותף ליוזמות לחיזוק הלכידות בחברה הישראלית, בהן הקמת ארגון "[[גשר]]" ([[1970]]), ייסוד אמנת "שלום בישראל" ([[1997]]) ושותפות בהקמת "קבוצת הסכמה לאומית", אשר עסקה במציאת דרכים לגישור והסכמה בנושאים השנויים במחלוקת בציבוריות הישראלית ([[1998]]). בשנת [[1999]], בעקבות המלצות [[ועדת נאמן]], ייסד בשיתוף עם [[הסוכנות היהודית]] את [[המכון ללימודי יהדות]], כמענה לרצונם של אלפי עולים חדשים להכיר את מורשתם היהודית ולאפשר למעוניינים בכך להתגייר. במסגרת המכון מתקיים שיתוף פעולה בין נציגים [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]], [[קונסרבטיבים]] ו[[רפורמים]]. בשנת [[2002]] הקים יחד עם ה[[רמטכ"ל]] ו[[חיל החינוך והנוער#מפקדי חיל החינוך והנוער|קצין חינוך ראשי]] את "[[קורס נתיב]]" ב[[צה"ל]], המקנה לחיילים עולים השכלה יהודית-ציונית, חינוך ואפשרות לגיור במסגרת שירותם הצבאי. כמו כן פיתח עם גורמים אלה תוכנית חינוכית מקיפה לזהות יהודית-ציונית בשם "ייעוד וייחוד", המיועדת לכלל מפקדי וחיילי צה"ל. בשנת [[2004]] קיבל איש שלום את [[פרס אבי חי]] על "פעילותו החינוכית, ההגותית והציבורית הרחבה והמגוונת, שבמרכזה הקמתו של בית מורשה"{{הערה|[http://www.avi-chai.org/Static/Binaries/Publications/prize-5764-aish-shalom.pdf פרס אבי חי תשס"ד - The Avi Chai Prize 2004], באתר The Avi Chai Foundation }}.
 
בשנת 2010 התמנה על ידי שר החינוך [[גדעון סער]] לראש ועדת מקצוע הליבה החדש - "תרבות ישראל ומורשתו". מקצוע זה נועד לחזק את החינוך לערכים יהודיים וציוניים במערכת החינוך.
* דת, תשובה וחירות האדם במשנת הרב קוק, בתוך: יובל אורות (תשמ"ח, 1988), עמ' 329-295
* החינוך היהודי במערכת הממלכתית-דתית : בין תורה לבין "דרך ארץ", סקירה חודשית 35, 8 (1988), עמ' 48-39
* טוהר הנשק וטוהר השיפוט המוסרי, בתוך: הכיפה והכומתה א' (תש"ע, 2009), עמ' 24-13 ‬
* המצוות ומעמדן בפילוסופיה הדתית של ר’ נחמן קרוכמל, תרביץ נ"ו, ג' (תשמ"ז), עמ' 383-373
* הסובלנות במשנת הרב קוק ושורשיה העיוניים, דעת 20 (תשמ"ח, 1988), עמ' 168-151
* על מדע ושלימות הרוח - ביקורת המודרניות והפוסט-מודרניות: הרי"ד סולובייצ’יק וההגות הנאו-אורתודוקסית, בתוך: אמונה בזמנים משתנים (תשנ"ז, 1996), עמ' 381-347
* עקידת יצחק - בחינה מחודשת, לימוד ושיח (תשנ"ו) 31-24
* ציונות דתית בין אפולוגיה להתמודדות, קתדרה 90 (תשנ"ט), עמ' 149-145
* השפה כקטגוריה דתית בהגותו של רי"ד סולוביצ’יק, בתוך: ספר היובל לרב מרדכי ברויאר ב (תשנ"ב), 821-799
* תנין, לויתן ונחש - לפשרו של מוטיב אגדי, דעת 19 (תשמ"ז), עמ' 101-79
* תרבות המחלוקת בהגות היהודית : השלכות חינוכיות ויישומן, בתוך: יהדות ודמוקרטיה, מחלוקת ואחדות (תשנ"ו) 81-70