הבדלים בין גרסאות בדף "ספורטאים זרים בישראל"

'''גזי'''ת לא חוקי
'''ספורטאים זרים''' פעילים ב[[ישראל]] בעיקר בענפי ה[[ספורט]] הקבוצתיים, משחקי הכדור: [[כדורגל]], [[כדורסל]], [[כדורעף]], [[כדוריד]] ו[[כדורמים]], הן בגברים והן בנשים.
 
שילובם של ספורטאים זרים בספורט הישראלי החל בענף ה[[כדורסל בישראל|כדורסל]] בעונת {{בספורט|1978|1979}} ([[מאמן|מאמנים]] זרים פעלו בישראל עוד קודם לכן). החל משנת 1991 הותר שיתופם של ספורטאים זרים בענפי ספורט נוספים.
 
==מכסות לשחקנים זרים==
מספר השחקנים הזרים שרשאית כל קבוצה לשלב בשורותיה נקבע על ידי איגודי הספורט המתאימים:
 
* '''כדורגל''': כל קבוצה בליגת-העל רשאית לרשום בשורותיה חמישה שחקנים זרים, ובליגה הלאומית עד שלושה שחקנים זרים.
* '''כדורסל''': בעבר הונהגו הגבלות שונות על מספר השחקנים הזרים בקבוצה, אולם הן בוטלו בעונת {{בספורט|2006|2007}}. יחד עם ביטול ההגבלה על מכסת השחקנים הזרים נקבע חוק המחייב שבכל רגע נתון במשחק לפחות 2 שחקנים מתוך חמשת השחקנים שנמצאים על המגרש יהיו שחקנים מקומיים. חוק זה היה נהוג עוד קודם בליגה הרוסית ולכן זכה לכינוי "החוק הרוסי". הגבלה מסוימת הוחזרה בעונת 2009/10, אז נקבע שלקבוצה מותר לרשום בסגל המשחק עד שישה זרים, ובמהלך העונה מותר לה להגיע בסך הכל למכסה של שמונה זרים שנרשמו בשורותיה למשחקי הליגה. למשחקים באירופה אין הגבלת זרים, וגם "החוק הרוסי" אינו תקף. בעונת 2013/2014 הוחלט על חזרת החוק הרוסי שבו לכל קבוצה מותר לרשום למשחק לפחות 5 זרים.
* '''כדוריד''': כל קבוצה בליגה הלאומית לגברים ובליגה הלאומית לנשים רשאית לרשום בשורותיה שני שחקנים זרים למשחקי הליגה. כל קבוצה שמשתתפת במשחקי גביע אירופה רשאית לרשום שני שחקנים זרים נוספים, למשחקים אלה בלבד.
* '''כדורעף''': כל קבוצה בליגה לאומית א' לגברים רשאית לרשום בשורותיה שלושה שחקנים זרים, בעוד בליגת הנשים שניים. בליגה לאומית ב' ניתן לשלב שחקן זר אחד בקבוצה.
* '''כדורמים''': ניתן לרשום שני שחקנים זרים בליגה הלאומית לגברים ושתי שחקניות זרות בליגה לנשים.
 
לשחקן זר קיימת האפשרות [[אזרחות ישראלית|להתאזרח בישראל]], ולחדול להיות זר.
 
בשנת 2003 הורשע סוכן השחקנים אברהם פלדה בעבירות מרמה אחדות, שנועדו לאפשר קליטתו של השחקן האמריקאי [[קני ויליאמס]] בקבוצת [[הפועל ירושלים (כדורסל)|הפועל ירושלים]] על תקן של [[שחקן בוסמן]], תוך עקיפת המגבלות בעניין זה. לאחר [[ערעור]] של המדינה הורשע גם יו"ר הקבוצה, דני קליין. על השניים הוטלו [[עבודות שירות לתועלת הציבור]]. על קבוצת הפועל ירושלים הוטל [[קנס]].{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/03/020/051/R10/03051020.r10.htm ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נגד אברהם פלדה ודני קליין], ניתן ב-4.9.2007}}
 
==הסדרה בחקיקה==
מבחינת הדין בישראל, ספורטאים זרים המועסקים בישראל הם בגדר [[עובדים זרים בישראל|עובדים זרים]], אך קיימים הסדרים מיוחדים אחדים לספורטאים זרים.
 
אישור עבודה לספורטאי זר ניתן על ידי [[משרד הפנים]], להבדיל מעובדים זרים בתחומים אחרים, שלהם ניתן אישור עבודה על ידי [[שירות התעסוקה]] שב[[משרד התעשייה המסחר והתעסוקה]]. בקבלת האישור מטפלת הקבוצה שהזמינה את הספורטאי. בדומה לעובדים זרים אחרים שאין להם אישור עבודה, גם ספורטאים זרים נעצרים לעתים על ידי [[משטרת ההגירה]].{{הערה|1=איציק זיאת, [http://www.one.co.il/Article/133686.html קני ויליאמס נעצר בגלל שהות בלתי חוקית], One, {{כ}}12.3.2009}}
 
===הקלת מס===
בהתאם ל[[אמנה למניעת כפל מס|אמנות מס]] בינלאומיות שחתמה ישראל עם מדינות אחדות, כגון [[הונגריה]], פטורים ספורטאים בני מדינות אלה מ[[מס הכנסה]] על הכנסתם בישראל. ספורטאים בני מדינות אחרות חייבים במס, אך נהנים מהקלה משמעותית.
 
תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ), התשנ"ח-1998, שאותן התקין [[שר האוצר]] בהתאם לסמכות שמקנה לו סעיף 75א ל[[פקודת מס הכנסה]], מעניקות שתי הקלות ב[[מס הכנסה]] לספורטאי זר:
* היתר לנכות מהכנסתו מעיסוק בספורט סכום שהוציא בעד לינה או דמי שכירות והוצאות בשל ארוחות. הקלה זו אינה ייחודית לספורטאים, והיא ניתנת גם למומחים זרים.
* על הכנסתו החייבת של ספורטאי חוץ מעיסוק בספורט חל מס בשיעור 25%, במקום השיעורים הרגילים, המגיעים בשנת 2009 ל-46%, ובעבר הגיעו אף לשיעור גבוה יותר.
 
בהתחשב בכך שרבים מהספורטאים הזרים מגיעים להסכם עם הקבוצה הישראלית על גובה שכרם נטו, הקלות המס הן למעשה סבסוד העסקתם של ספורטאים זרים בספורט הישראלי.
 
עתירה ל[[בג"ץ]], של [[ארגון שחקני הכדורסל בישראל]] ו[[ארגון שחקני הכדורגל בישראל]], לביטול הקלות מס אלה, בנימוק שהן פוגעות בזכויות הספורטאים הישראלים, נדחתה.{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/01/740/052/J03/01052740.j03.htm בג"ץ 5274/01 ארגון שחקני הכדורסל נגד שר האוצר], ניתן ב-14.1.2002}}
 
בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו–2010), התשס"ט-2009{{כ}}{{הערה|1=[http://knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/436/436.pdf הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו–2010), התשס"ט-2009], ה"ח הממשלה מיום 16.6.2009 }} נכלל גם סעיף המציע לבטל את הסמכתו של שר האוצר להתקין תקנות אלה, בנימוק:
: מוצע לתקן את סעיף 75א לפקודה, ולבטל את הסמכת שר האוצר לקבוע שיעורי מס מופחתים כאמור לעיל, מהטעם שאין הצדקה לקביעת שיעור מס מופחת על הכנסתם החייבת עיתונאי חוץ מעבודה עיתונאית וביחס להכנסתו של ספורטאי חוץ מעיסוק בספורט, ומהטעם שקיומם של שיעורי מס מיוחדים יוצר תקדים לא מוצדק ומפלה ביחס לאוכלוסיות אחרות.
 
במהלך הדיונים בהצעת החוק הוצא סעיף זה מהצעת החוק, והתקנות נשארו בתוקף.{{הערה|1=[http://portal.knesset.gov.il/Com28avoda/he-IL/Messages/30062009.htm ועדת העבודה החליטה – הטבת המס לספורטאים הזרים תישמר], באתר הכנסת, 30.6.2009{{ש}}אדריאן פילוט, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?QUID=1055,U1246529225581&did=1000476404 שמעון מזרחי לחץ והטבת המס לספורטאים זרים לא תבוטל], גלובס, 30.6.2009{{ש}}{{כלכליסט|[[שאול אמסטרדמסקי]] ומיקי פלד|מכבי שוב על המפה: העלאת המס על ספורטאים זרים תפוצל מחוק ההסדרים|3316506|30.6.2009|}}}}
 
ביוני [[2012]] פסק בית המשפט המחוזי בת"א כי קבוצות הספורט יחויבו לשלם [[מע"מ]] על קניה ושאילה של שחקנים זרים, למפרע משנת 2002.{{הערה|1=[http://www.taxlawyers.co.il/articles.asp?ArticleID=1435 רכישת כרטיסי שחקני כדורגל זרים מקבוצות זרות מחייבת בתשלום מע"מ], באתר של דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי עורכי דין, 20 ביוני 2012}}
 
==קישורים חיצוניים==
* {{מממ|אמיר לופוב|ספורטאים זרים בישראל|m00514|7.5.2002}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ישראל: ספורט]]
משתמש אלמוני