היהודי הנצחי (תערוכה נאצית) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Liadmalone (שיחה | תרומות) התערוכה בוינה מהאנציקלופדיה של השואה |
||
שורה 15:
התערוכה עברה ל[[וינה|ווינה]] לתקופה שבין ה-[[2 באוגוסט]] ועד ה-[[23 באוקטובר]] 1938, ומשם ל[[ברלין]] מה-[[12 בנובמבר]] 1938 ועד ה-[[31 בינואר]] [[1939]].
דוחות משטרה ציינו שהייתה עלייה בתחושות [[אנטישמיות]] במתאם ישיר, ובכמה מקרים אלימות נגד הקהילה היהודית בכל עיר שבה הוצגה התערוכה.{{הערה|שם=Der ewige Jude}}
בוינה הוצגה התערוכה באולם הראשי של תחנת הרכבת של צפון מערב העיר. טקס הפתיחה ב-2 באוגוסט נערך בחסותם של הגאולייטר [[אודילו גלובוצניק|אוֹדילוֹ גלוֹבּוֹצניק]] והמושל מטעם הרייך ארתור סַיס-אינְקְוַרְט. בגיליון העיתון "וינֶר נוֹיֶסטֶה נַכריכטֶן" של אותו יום נכתב: "בחירת האולם הראשי של תחנת הרכבת של צפון־מערב וינה למקום התערוכה הושפעה בעיקר מכך שבאותו קו רכבת היגרו יהודי מזרח אירופה והתחפרו להם בליאופולדשטט ובבריגיטנאו. יש אפוא יותר ממשמעות סמלית בכך שתצוגת "היהודי הנצחי" בכניסה לתחנה ההיא מתנוססת מעל לאותם שני [[רובע|רבעים]]".{{הערה|'''[[האנציקלופדיה של השואה]]''', [[יד ושם]] ו[[ספרית פועלים]], תל אביב 1990; כרך א, עמ' 25.}}
התערוכה הייתה הביטוי הקיצוני ביותר למאמץ הנאצי המתמשך לאסוף כל פיסת חומר "מרשיע" על היהודים.{{הערה|שאול פרידלנדר, '''גרמניה הנאצית והיהודים''': שנות הרדיפות, 1939-1933; עמ' 289.}}
| |||