ג'ון הווארד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
מאין תקציר עריכה
שורה 39:
|תפקיד3=
}}
'''ג'ון וינסטון הווארד''' (ב[[אנגלית]]: '''John Winston Howard'''; נולד ב-[[26 ביולי]] [[1939]]) היה [[ראש ממשלת אוסטרליה]] ה-25, אשר נבחר לתפקיד ב-[[11 במרץ]] [[1996]] ולאחר מכן נבחר מחדש שלוש פעמים. תקופת כהונתו כראש ממשלת אוסטרליה שנייה באורכה רק לזו של [[רוברט מנזיאס]]. בבחירות [[2004]] השתלטה המפלגה הליברלית האוסטרלית בהנהגתו על שני בתי הפרלמנט. בשנת [[2007]] הפסיד במערכת הבחירות האחרונה שלו למועמד [[מפלגת הלייבור האוסטרלית|מפלגת הלייבור]] [[קווין ראד]].
 
== ביוגרפיה ==
שורה 56:
הווארד תיאר את עצמו כמנהיג השמרן ביותר שקם לליברלים וחזה שרוח הזמן תתאים לעמדותיו השמרניות. עמדות אלה התבטאו, בנוסף להיבט הכלכלי, גם בנושאים חברתיים.
 
במהלך השנתיים הראשונות שלו כמנהיג המפלגה נראה היה ששיעור הצמיחה הנמוך וה[[אבטלה]] הגואה יוכלו לסייע להווארד להחזיר את הליברלים לשלטון. אולם בסופו של דבר נבחר מחדש ראש הממשלה מטעם ה[[מפלגת הלייבור, האוסטרלית|לייבור]] [[בוב הוק]], אשר היה מנהיג כריזמטי מהווארד. גם העובדה שמועמד שמרן נוסף התמודד תרמה להפסדו של הווארד ב-[[1987]] על ידי שפיצלה את הכוחות השמרניים ואפשרה לשמאל להשאר בשלטון.
 
ב-[[1988]] נשא הווארד נאום שנוי במחלוקת בו טען כי שיעור ההגירה ה[[אסיה|אסייתית]] לאוסטרליה גבוה מדי. כתוצאה מהנאום ומכשלונו בבחירות היה הווארד פגיע. יריבו הישן פיקוק ניצל את שעת הכושר והדיח אותו ב-[[1989]] מהנהגת המפלגה. הווארד הוגלה לזמן קצר לספסלים האחוריים של הפרלמנט, מחוץ לממשלת הצללים. למרות שהצליח לחזור משם לספסלים הקדמיים, נראה היה שמנהיגותו הפכה לנחלת העבר. ב-[[1990]] שוב הפסידו הליברלים בבחירות ולאחר מכן בחרו את [[ג'ון היוסון]] הצעיר כמנהיג. הווארד השווה את עצמו ל-"[[לזרוס]] עם שלושה [[ניתוח מעקפים|מעקפים]]". סיכוייו לחזור לצמרת הפוליטית נראו קלושים.
שורה 64:
===ראשות הממשלה===
====כהונה ראשונה: 1996-1998====
הממשלה שהקים הווארד שמה לעצמה למטרה להתמודד עם "החור השחור התקציבי", כפי שכינו את הגרעון שהותירה להם ממשלת ה[[מפלגת הלייבור האוסטרלית|לייבור]]. ההוצאה הציבורית קוצצה על כל ענפיה: תוכניות להכשרה מקצועית בוטלו, תקציביהם של ארגונים אבוריג'ינים קוצצו, כפי שהבטיח הווארד בבחירות. התקופה התאפיינה בהתעוררות כלכלית וצמיחה משמעותית אשר נזקפה על ידי הווארד ל[[מדיניות פיסקלית|מדיניות הפיסקלית]] של ממשלתו, אף שקיטינג טען שאין היא אלא תוצאה מאוחרת של מדיניות הממשלה הקודמת. השגשוג הכלכלי הפך את הווארד למנהיג פופולרי מאוד, בין אם היה אכן פרי מדיניותו ובין אם לאו.
 
ב-[[1996]], בעקבות מותם של 35 אנשים ב[[טבח פורט ארתור]], הנהיג הווארד מדיניות שכפתה על [[מדינות אוסטרליה]] לאסור את החזקתו של נשק אוטומטי, מדיניות שתרמה לפופולריות שלו בציבור הרחב אך עלתה לו בחוסר שביעות רצונם של גורמים שמרנים.
שורה 72:
הבטחת הבחירות של הווארד להלחם בשחיתות הממשלתית והקוד שקבע להתנהגות השרים עלו לו ביוקר: לא פחות משבעה שרים אולצו להתפטר בעקבות הפרות של אותו קוד, בעיקר ניצול לרעה של תקציב הנסיעות המיניסטריאלי וניגוד עניינים בין תפקידם כשרים להחזקותיהם במניות של חברות שונות. שני שרים נוספים שנתפסו מפרים את הקוד לא אולצו להתפטר. בשלב זה כבר העדיף הווארד לותר על העיקרון כדי לא לאבד חברים נוספים מהקבינט.
 
בבחירות של [[1998]] היה הווארד קרוב להפסד. למעשה דרגו 51% מהבוחרים את מועמד ה[[מפלגת הלייבור האוסטרלית|לייבור]] [[קים ביזלי]] במקום הראשון, בעיקר מתוך התנגדות ל[[מס ערך מוסף]] חדש שהווארד הציע להנהיג. אך ניצול אפקטיבי של שיטת הבחירות האזורית איפשר לליברלים לשמור על הרוב בבית הנבחרים ולהישאר בשלטון.
 
====כהונה שנייה: 1998-2001====
שורה 81:
בעקבות הנהגת המס חלה ירידה בתמיכה בממשלה. הלייבור נחל ניצחונות בבחירות ברמת המדינות והיה חשש לאובדן השלטון ברמה הארצית. כדי למנוע זאת שוב נע הווארד למרכז ושינה את מדיניות הממשלה במספר נושאים.
 
בדיעבד הסתבר כי לא היה צורך באמצעים אלה, זאת משום ששני אירועים שקרו ב[[אוגוסט]]-[[ספטמבר]] [[2001]] הפכו למוקד הבחירות. האירוע הראשון הייתה הגעתה של אונייה [[נורבגיה|נורבגית]] אשר הצילה בים כמה מאות [[פליט|פליטים]], רובם [[אפגניסטן|אפגנים]] וביקשה להביאם, כפי שדורש החוק הימי, לנמל הקרוב באוסטרליה. הווארד סירב לקבל את הפליטים ואף שלח כוחות מיוחדים לגרשם. לאחר מכן הציע חקיקה "להגנת הגבולות" שתמנע מתן מקלט למי שמסתננים למדינה דרך הים. החקיקה עוררה דיון נוקב ברחבי אוסטרליה: מנהיגי ה[[מפלגת הלייבור האוסטרלית|לייבור]] התלבטו האם לתמוך או להתנגד לה. [[פיגועי 11 בספטמבר]] שאירעו כשבועיים לאחר מכן היטו במידה רבה את הכף, בשל העוינות שעוררו כנגד המהגרים ה[[אסלאם|איסלאמים]] ברובם. מפלגת ה[[מפלגת הלייבור החליטהאוסטרלית|לייבור]] החליטה לתמוך בחקיקה של הווארד בחצי פה ובסופו של דבר יצא קרח מכאן ומכאן: אנשי השמאל שהתנגדו לה כמו גם בני מעמד הפועלים שתמכו בה לא באו על סיפוקם. בבחירות שנערכו בנובמבר [[2001]] נבחרה ממשלת הווארד מחדש, ברוב גדול יותר מזה שזכתה בו שלוש שנים קודם לכן.
 
====כהונה שלישית: 2001-2004====
שורה 91:
ב-[[2003]] שלח הווארד כוחות צבא יבשתיים וימיים כדי להילחם יחד עם [[ארצות הברית]], [[בריטניה]] ומדינות נוספות ב[[מלחמת עיראק]]. את תמיכתו במלחמה ביסס על הראיות להימצאותו של נשק להשמדה המונית בידיו של [[סדאם חוסיין]], טענה אשר התבררה לאחר מכן כלא נכונה. ההחלטה לצאת למלחמה הייתה שנויה במחלוקת כבדה. אפילו עמיתיו למפלגה הליברלית לא חסכו מהווארד את ביקורתם. ראש הממשלה לשעבר פרייז'ר היה אף הוא בין המבקרים.
 
ב-[[29 באוגוסט]] [[2004]] הכריז הווארד על בחירות שנערכו ב-[[9 באוקטובר]]. המלחמה בעיראק הייתה נושא מרכזי בבחירות ומנהיג ה[[מפלגת הלייבור האוסטרלית|לייבור]] מארק לייתאם הבטיח להחזיר את החיילים הביתה עד [[חג המולד]]. תגובתו של הווארד הייתה לתקוף את לייתאם במישור הכלכלי ולהזהיר שעליית [[מפלגת הלייבור האוסטרלית|מפלגת הלייבור]] לשלטון תביא לעלייה בשער ה[[ריבית]]. משקלו של האיום היה כבד משום שאזרחים רבים לוו כספים להשקעה בנדל"ן וחששו מתשלומי ריבית גבוהים.
 
בנוסף הבטיח הווארד תקציבים חדשים לבריאות, חינוך ועסקים קטנים. כלכלנים רבים ביקרו אותו על כך שהתאצ'ריסט והשמרן הכלכלי הפך עם השנים לפוליטיקאי שמוותר על עקרונות כלכליים כדי לזכות בקולות. על כל פנים הכלכלה האיתנה בשילוב עם הבטחות הבחירות הספיקו כדי להבטיח לקואליציה השמרנית את הניצחון בבחירות ולראשונה מאז [[1975]] אף את השליטה בסנאט.
שורה 104:
ב-[[2005]] נבחר הווארד לאחד מ-100 האנשים המשפיעים בעולם, לפי המגזין האמריקני [[טיים מגזין|TIME]].
 
ב-[[24 בנובמבר]] [[2007]] הפסיד הווארד במערכת הבחירות למועמד [[מפלגת הלייבור האוסטרלית|מפלגת הלייבור]], [[קווין ראד]]. מפלגת הלייבור גרפה ניצחון סוחף על הווארד.
בעוד מערכת הבחירות שקדמה לזו עסקה בעניין החיילים האוסטרלים השוהים ב[[עיראק]], ובתמיכתו המלאה של הווארד בנשיא [[ארצות הברית]] [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]], במערכת הבחירות שחרצה את גורלו של הווארד הנושא המרכזי היה ה[[כלכלה]] והעייפות מ-11 שנות שלטונו של ג'ון הווארד.