כהנא חי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
|התמזגה לתוך=
}}
'''כהנא חי''' הוקמה בשנת [[1990]] כ[[תנועה ימנית רדיקלית]] ישראלית שראתה עצמה כממשיכת דרכו של [[הרב מאיר כהנא]]. מרכז התנועה היה ב[[התנחלות]] [[כפר תפוח]].
בשנת 1994 הכריזה ממשלת ישראל על התנועה כ[[ארגון טרור]] שפעילותו אינה חוקית.
==הרקע להקמת התנועה והפעילים הבולטים בה==
ב-5 ב[[נובמבר]] [[1990]] [[נרצח]] ב[[ניו יורק]] [[הרב מאיר כהנא]], מנהיג תנועת [[כך]]. בעקבות הרצח התפצלו תומכיו לשני פלגים. פלג אחד, בראשות [[ברוך מרזל]], המשיך לפעול תחת השם "כך", וכלל את מרבית הפעילים הבולטים בתנועת כך המקורית [חסרה הפנייה].
הפלג השני פעל תחת השם '''כהנא חי'''. בראש פלג זה עמד [[בנימין זאב כהנא]], בנו של [[הרב מאיר כהנא]]. [[בנימין זאב כהנא]] נתפש על ידי תומכיו כמי שעולה על פעילים אחרים בעומק הרעיוני שלו, אף כי לא ב[[כריזמתיות]]. פעילים בולטים אחרים בתנועת '''כהנא חי''' היו [[יקותיאל בן יעקב (מייק גוזובסקי)]] ו[[דוד אקסלרוד (העברי)]].
בשנת 2005, התייחס [[דוד אקסלרוד]] לפילוג שחל בתנועת כך לאחר רצח [[הרב מאיר כהנא]], באומרו:
אחרי הסתלקותו של הרב התברר עד מהרה שרסיסי התנועה מסוכסכים בינם לבין עצמם ומשקיעים זמן רב מדי במחלוקות פנימיות. היום, 15 שנים אחרי, אני מסופק אם תמצא אדם שהיה שם ויוכל להסביר לך על מה היה הוויכוח, כי הוא פשוט היה סתמי.
כמו [[בנימין זאב כהנא]], כך גם [[דוד אקסלרוד]] ראה עצמו מועמד להנהגת '''כהנא חי'''. זמן מה השניים התחרו על הנהגת התנועה, ולאתר מכן פרש אקסלרוד מן המאבק והותיר את ההנהגה בידי כהנא.
==פעילות חינוכית ורעיונית==
===ישיבת הרעיון היהודי בכפר תפוח ועלון דרכה של תורה===
'''כהנא חי''' הקימה ב[[התנחלות]] [[כפר תפוח]] [[ישיבה]] בשם [[הרעיון היהודי]], שפעלה עד [[1999]] כשבראשה [[בנימין זאב כהנא]]. ישיבה זו התקיימה במקביל לישיבה בעלת שם זהה, שהוקמה ב[[ירושלים]] ב-[[1987]] על ידי [[הרב מאיר כהנא]].
בשנת [[1991]] הגישו [[בנימין זאב כהנא]] ואחרים בקשה לרישום הישיבה שבכפר תפוח כ[[עמותה]], אך רשמת העמותות סירבה בטענה כי "קיים יסוד סביר למסקנה כי העמותה תשמש מסווה לפעילות בלתי חוקית".
בישיבה לימד [[בנימין זאב כהנא]] שיעורים ב[[תנ"ך]], ב[[מדרש]], בכתבי אביו הרב מאיר כהנא ובסוגיות אקטואליות. הוא הטיף לתלמידיו להתמסר באופן מלא להפצת רעיונות אביו. כשנעדרו מן הישיבה לצורך עלייה ל[[הר הבית]], נזף בהם בטענה כי כל פעילות מלבד לימודים בישיבה תפגע במטרתם העיקרית.
תלמידי הישיבה הוציאו והפיצו [[עלון פרשת השבוע]] בשם [[דרכה של תורה]]. עם הזמן, עלון זה הפך כלי הביטוי העיקרי של [[בנימין זאב כהנא]], ורוב המאמרים בו נכתבו על ידיו.
===ארגון נוער מאיר===
'''כהנא חי''' הקימה [[ארגון נוער]] בשם נוער מאיר על שמו של [[הרב מאיר כהנא]], ובמטרה להפיץ את משנתו בקרב [[בני נוער]].
==התבטאויות מעוררות מחלוקת של ראשי התנועה ופעיליה==
בשנת [[1991]] התפרסם בעיתון [[חדשות]] ריאיון עם [[בנימין זאב כהנא]]. בריאיון נשאל כהנא "מתי וכיצד תפעלו?", ובתגובה אמר:
למעשה כבר התחלנו. ניסיון ההשתלטות על אולפני ה–CNN בתל–אביב היה יריות הפתיחה שלנו. בקרוב גם נתחיל להפעיל סיורים אלימים בדרכים, נסתובב בכפרים ערביים ונעסוק בפעולות הפחדה והרתעה כדי שידעו מי פה השולט. אני מבטיח שערבים שישתוללו, יתפרעו, יזכו לתגובה ישירה מאתנו. אנחנו ניכנס בהם, נבחר מראש כר לפעולה, ואלה יהיו בדרך–כלל המקומות שבהם הנוכחות הצבאית קטנה או שאיננה קיימת. תהיה הרבה פעילות שטח שלנו גם ברחוב היהודי.
עוד אמר [[בנימין זאב כהנא]] באותו ריאיון:
נגרום לכך שהמונים יצאו לרחובות, ישתוללו ויתפרעו. נעודד את העם להתקומם. כעת זו שעת כושר וזה הזמן למרד. אין לי ספק שזה יפחיד את השלטונות. הם יגבירו אלימות והתגובה שלהם רק תגביר את כוחנו.
לקראת [[פורים]] [[1994]] יצא העלון [[דרכה של תורה]] בקריאה ל"נקמה באויבינו". לאחר [[טבח מערת המכפלה]] שאירע באותו [[פורים]], הביע העלון תמיכה ב[[ברוך גולדשטיין]] (ר' להלן, "טבח מערת המכפלה וההוצאה מן החוק").
בקובץ המאמרים [[ברוך הגבר]], שיצא לזכרו של [[ברוך גולדשטיין]], הופיע מאמר מאת [[בנימין זאב כהנא]] ובו נטען כי ל[[יהדות]] מלחמת חורמה עם ה[[דמוקרטיה]].
בשנת [[1994]] יצא העלון [[דרכה של תורה]] נגד גיוס ל[[צה"ל]], בטענה שאין לפתוח בקריירה צבאית כאשר ההנהגה שולחת את החיילים "להפקיר" את [[ארץ ישראל]] במקום לכובשה. בעקבות כך פנה [[פרופ']] [[יוסף ואלק]] לראש הגבאים של [[בית הכנסת]] הגדול [[אהל רבקה]] בשכונת [[קרית שמואל]] ב[[ירושלים]] וביקש שהעלון יהיה בבחינת "בל יראה ובל ימצא" באולם בית הכנסת הגדול.
בשנת [[1995]] הוקדש עלון [[דרכה של תורה]] לבנו של [[עמי פופר]] ולאשתו שרה, שהייתה בת למשפחה של תומכי [[הרב מאיר כהנא]].
בשנת 1995 התבטאו ראשי '''כהנא חי''' כנגד ראש מועצת [[אפרת]], [[ינון אחימן]], לאחר שזה אמר כי הוא מעוניין לחיות ב[[דו קיום]] עם שכניו מן ה[[כפר]] ה[[פלסטיני]] [[אל ערוב]]. ראשי התנועה האשימו את אחימן כי רצונו למצוא חן בעיני השמאל גורם לו להימנע מפעולה למען גירוש ערבים – פעולה, שמהווה לתפישתם חלק בלתי נמנע ממצוות ההתנחלות בארץ.
בשנת [[2004]] יצא העלון [[דרכה של תורה]] בקריאה לסרב לפינוי [[מתנחלים]].
==פעולות אלימות כנגד פלסטינים==
ביום השנה הראשון להרצחו של [[הרב מאיר כהנא]], ב[[נובמבר]] [[1991]], זרקו שלושה מפעילי התנועה [[רימון רסס]] אל [[שוק הקצבים]] ש[[בעיר העתיקה]] ב[[ירושלים]], רצחו שני [[פלסטינים]] ופצעו שבעה אחרים [2]. כעבור שמונה חודשים נתפסו מבצעי הפיגוע והורשעו ב[[רצח]]. ב-[[1997]] קיבלו שניים מתוכם [[חנינה]] מאת ה[[נשיא]] [[עזר ויצמן]]; זאת, כ"משקל נגד" לשחרור ה[[שיח]] [[אחמד יאסין]].
בהתייחסו לאירוע זה, אמר [[דוד אקסלרוד]] ב-[[2004]]:
יותר מכפי שאנחנו עושים צחוק מהשב"כ ומהממשלה, הם אלה שעושים צחוק מהעם. לא רצחנו אף אחד. [...] בית המשפט קבע בזמנו שהשלכת הרימון בשוק הקצבים היתה יוזמה של חבורת צעירים. הם הקימו ארגון טרור משלהם, לא היה קשר בין ביצוע המעשה שלהם לבין השתתפותם בפעילויות כהנא חי. הם הלכו, גנבו רימון יד, כינו את עצמם 'סיירת נקמה' ועשו מה שעשו. אנחנו לא אחראים למה שעשו הפעילים האלה שלנו, כמו שאוניברסיטת בר-אילן לא אחראית לרצח רבין, למרות שיגאל עמיר יצא מתוכה.
ב[[אפריל]] [[1992]] הודיע [[דוד אקסלרוד]], ששימש אז כ[[דובר]] '''כהנא חי''', כי התנועה אחראית לתקיפת [[מסגד]] ב[[כפר]] [[פלסטיני]][3]. בעקבות כך נעצר מנהיג התנועה [[בנימין זאב כהנא]].
==בבחירות לכנסת השלוש עשרה==
ב-[[1992]], התנועות [[כך]] ו'''כהנא חי''', הקימו רשימות וניסו להתמודד ב[[בחירות]] ל[[כנסת השלוש עשרה]], אך נפסלו על ידי [[ועדת הבחירות המרכזית]]. [[כך]] נפסלה עקב תיקון מס' 9 ל[[חוק יסוד: הכנסת]] משנת 1985 שהתיר פסילת רשימה שה[[מצע]] שלה מהווה הסתה ל[[גזענות]], ו'''כהנא חי''', שהגישה את ספר ה[[תנ"ך]] בתור [[מצע]], נפסלה משום שהמצע שלה אינו קונקרטי.
במהלך [[מסע הבחירות]], עוד בטרם נפסלה הרשימה שהגישה '''כהנא חי''' מלהשתתף בבחירות, הפיץ [[בנימין זאב כהנא]] [[כרוז]] שבו נאמר:
להפציץ את אום אל פאחם!
למה כשיצאו ערבים מאום אל פאחם ושחטו שלושה חיילים – שלחה הממשלה להפציץ את החיזבאללה בלבנון במקום להפציץ את קן הצרעות אום אל פאחם?
למה בכל פעם שנרצח יהודי מפגיזים את לבנון ולא את הכפרים העוינים שבתוך מדינת ישראל?
על כל פיגוע בישראל – להפציץ כפר ערבי – קן רוצחים במדינת ישראל!
רק לכהנא יש את האומץ לומר את האמת!
תנו כח לכהנא, הוא יטפל בהם.
בגין הפצת כרוז זה, הואשם בנימין זאב כהנא בעבירת [[המרדה]].
==טבח מערת המכפלה וההוצאה מן החוק==
לקראת [[פורים]] [[1994]] פורסמה בעלון [[דרכה של תורה]] מודעה ובה נאמר:
ישיבת הרעיון היהודי מאחלת לכל קורא דרכה של תורה ולכל ידידי הישיבה... פורים של ונהפוך – לצד הנכון... פורים של חזרה על מעשה שושן באויבינו.
באותו [[פורים]] ביצע [[ברוך גולדשטיין]] [[טבח]] ב[[מערת המכפלה]] שבו נרצחו עשרים ותשעה מתפללים [[פלסטינים]]. גולדשטיין היה חבר ב[[כך]], שימש חבר במועצת [[קרית ארבע]] מטעם התנועה, והיה מועמדה ל[[כנסת]].
לאחר ביצוע הטבח הוקדש עלון [[דרכה של תורה]] "לצדיק והקדוש רבי גולדשטיין זצ"ל, הי"ד שנהרג על קידוש השם – י"ד אדר תשנ"ד".
בעקבות הטבח, פרסמה [[ממשלת ישראל]] את ההחלטה הבאה:
"בתוקף סמכותה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948,... מכריזה הממשלה שהחבורות המפורטות להלן הן ארגונים טרוריסטיים:
א. תנועת 'כך' שהפעילות המרכזיים בה הם כיום: ברוך מרזל, נועם פדרמן וטירן פולק.
ב. תנועת 'כ"ח' (כהנא חי), שהפעילים המרכזיים בה הם כיום: בנימין כהנא, דוד אקסלרוד ויקותיאל בן-יעקב.
הכרזה זו חלה על הארגונים הטרוריסטיים המפורטים לעיל וכן על כל חבר בני-אדם שיפעל להשגת מטרות מאותו סוג, אשר הארגונים הנזכרים לעיל פעלו להשגתן, באמצעים דומים לאמצעים שהארגונים הנזכרים לעיל השתמשו בהם, אף אם יתקרא בשמות או בכינויים אחרים – אם דרך קבע ואם מעת לעת. כן תחול הכרזה זו על פלגיהם ועל צירופיהם של הארגונים הנ"ל.
בעקבות ההחלטה, פעילות התנועות '''כהנא חי''' וכך הפכה בלתי חוקית [[בישראל]].
==אחרי טבח מערת המכפלה==
לאחר הוצאת '''כהנא חי''' מן החוק, התרחק [[בנימין זאב כהנא]] מן ה[[תקשורת]] והתרכז בפעילות ישיבת הרעיון היהודי ב[[התנחלות]] [[כפר תפוח]] והארגון [[נוער מאיר]].
בשנת [[1996]] [משוער] קבע בית המשפט כי הארגון [[נוער מאיר]] מהווה זרוע של תנועת '''כהנא חי''' הבלתי חוקית.
בשנת [[1997]] כלל [[ממשל ארה"ב]] את '''כהנא חי''' ברשימת הארגונים המוגדרים על ידיו כ[[ארגוני טרור]]. צעד זה אושר שנית בשנת [[2003]].
החל ב-[[1994]], עם הוצאת תנועותיהם מן החוק, פעלו אנשי [[כך]] ו'''כהנא חי''' ללא מסגרת מסודרת, וכתוצאה מכך הפילוג ביניהם הלך והיטשטש [חסרה הפנייה].
ב-31 ב[[דצמבר]] [[2000]] נרצחו [[בנימין זאב כהנא]] ואשתו טליה ב[[פיגוע ירי]] על ידי [[מחבלים]]. בעקבות ה[[רצח]], הפילוג בין ממשיכי דרכו של [[הרב מאיר כהנא]] היטשטש עוד יותר [חסרה הפנייה].
בחודש [[אוקטובר]] [[2003]] הכריז [[ממשל ארה"ב]] על ארבעה [[אתרי אינטרנט]] של '''כהנא חי''' ב[[ארה"ב]] כאתרי [[טרור]], והורה על סגירתם.
לאחר [[חקירה]] סמויה של [[משטרת ישראל]] בשיתוף ה[[אינטרפול]], במבצע שכונה "סוס טרויאני", פשטה ב[[מרץ]] [[2004]] המשטרה על בתיהם של תומכי '''כהנא חי''', שהפעילו [[אתרי אינטרנט]] אשר תמכו ב[[רב מאיר כהנא]] ופעלו באמצעות שרתים בחו"ל. בפעולה הוחרמו מחשבים ונעצרו לחקירה [[דוד אקסלרוד]] ו[[יקותיאל בן יעקב]]. בעקבות הפעולה נסגרו אתרי האינטרנט, וזאת מכוח [[הפקודה למניעת טרור]] משנת 1948.
ב[[יוני]] [[2004]] עצרה המשטרה פעילים של תנועת '''כהנא חי''' בחשד שתכננו לפגוע ב[[אריאל שרון]] ו[[שאול מופז]] בשל כוונתם לפנות [[מאחזים]] ו[[התנחלויות]].
ב[[ינואר]] [[2006]] מצאה [[משטרת ישראל]] בבית עסק ב[[ירושלים]], שהושכר ל[[יקותיאל בן יעקב]], ספרים ופריטים הקושרים את המקום לתנועות '''כהנא חי''' ו[[כך]]. בעקבות כך הוצא כנגד המקום [[צו סגירה]] אשר זכה לגיבוי ב[[בית המשפט העליון]].
==הערות שוליים==
| |||