הלל ליכטנשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-www.jewishencyclopedia +jewishencyclopedia)
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
==קורותיו==
נולד בעיר וועטש ב[[הונגריה]] (כיום [[סלובקיה]]) לרבי ברוך בנדיקט ליכטנשטיין. למד ב[[פרשבורג]], מקום שבו אביו היה אב בית הדין הרבני, צאצא ל-26 דורות של רבנים פולנים. הוא למד חמש שנים אצל החת"ם סופר. נישא ב[[תקצ"ז]] ([[1837]]) הרב הלל ליכטנשטיין התחתן בשנת 1837 עם רייזל בת הנגיד דוד בן קולונימוס קאליש מגלנטה., בה החתונה התקיימה בגלנטה. אבל לאחריה הם גרו בגלנטה כ-15 שנים. נולדו להם 4 ילדים: ברוך בענדיט, יונתן בנימין, ליבע, הדסה
 
ושההבמהלך שהייתו בגלנטה 13 שנים, במהלכן פתח שם ישיבה וניהל אותה עם 30 לומדים בין השנים 1850-1837. כאשר התפנה כיסא הרבנות ב[[מרגיטה]], לאחר עזיבתו של הרב שלמה זלמן מינצנט, רצו ראשי הקהילה למנות כרב את הרב [[יהושע אהרן צבי ויינברגר]] (המהריא"ץ). הרב ויינברגר, גם הוא מתלמידי רבי משה סופר, סירב בגלל שחותנו ביקש מחתניו שלא יקבלו עליהם משרת רבנות בחייו, והוא פעל למינויו של חברו, הרב ליכטנשטיין, שמונה ל"ראב"ד מרגרטן והגליל" ב[[תר"י]] ([[1850]]).
 
שנה מאוחר יותר נבחר לרבה של [[קלויזנבורג]], שם התבלט בהתנגדות ל[[ניאולוגים]]. דבר זה הביא לסכסוך עם [[אברהם פרידמן]] ששימש בתפקיד [[רב ראשי|הרב הראשי]] של [[טרנסילבניה]] ב[[אלבה יוליה|קרלסבורג]] לאחר שנתמנה לתפקיד בידי השלטונות. הרב ליכטנשטיין לא הסכים לקבל את מרותו וחשד בו שהוא הולך בדרכו של אהרון חורין מ[[ארד (עיר)|ארד]]. העימות ביניהם הגיע לשיא כשאברהם פרידמן נאם בקלוז' ב[[הונגרית]]. הוא התלונן אצל השלטונות שלא הוגשה בקשה רשמית מצד קהילת קלויזנבורג למינויו, והרב ליכטנשטיין נאלץ לעזוב את משרתו. הרב ליכטנשטיין הסתכסך גם עם הרב [[עזריאל הילדסהיימר]] שניסה להנהיג דרשות בגרמנית, המובנת לקהל המתפללים.