וולטר מ' מילר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
{{תמונה להחלפה}}
שורה 1:
[[קובץ:Walter-m-miller-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|וולטר מ' מילר{{תמונה להחלפה}}]]
'''וולטר מייקל מילר הבן''' (ב[[אנגלית]]: '''Walter M. Miller, Jr''';{{כ}} [[23 בינואר]] [[1923]] - [[9 בינואר]] [[1996]]) היה [[סופר]] [[מדע בדיוני]] [[ארצות הברית|אמריקני]], הידוע במיוחד בספרו "המנון לליבוביץ'" - הספר היחיד (למעט קובצי סיפורים קצרים) שפרסם בימי חייו.
 
== חייו ==
מילר נולד וגדל ב[[פלורידה]], ולמד באוניברסיטת ב[[אוניברסיטת טנסי]] ([[1940]] - [[1942]]) ובאוניברסיטת וב[[אוניברסיטת טקסס באוסטין]]. בתחילה התפרנס מעבודה כ[[מהנדס]]. בימי [[מלחמת העולם השנייה]] שירת בזרוע האווירית של [[צבא ארצות הברית]] כטכנאי [[רדיו]] וכתותחן זנב אחורי. שרד 53 גיחות מעל [[איטליה]], והשתתף בהפצצת המנזר ב[[מונטה קסינו]], חוויה שאותה תיאר כטראומה שהשפיעה על חייו ויצירתו.
 
נישא ב-[[1945]] לאנה לואיז בקר והיו להם ארבעה ילדים. בזקנתו הפך למתבודד ונמנע ממגע אנושי עם כל אדם, לרבות משפחתו הקרובה. בשנת [[1996]], שנה לאחר מות אשתו [[התאבדות|התאבד]] בירייה.
שורה 10:
בין [[1951]] ל-[[1957]] פרסם מילר כשלושה תריסרים של סיפורי מדע בדיוני קצרים, וזכה ב[[פרס הוגו]] בשנת [[1955]], עבור הסיפור "The Darfsteller", המתאר שחקן אנושי בעולם בו שחקני התיאטרון הם כולם [[רובוט]]ים, המשמש כאיש תחזוקה ב[[תיאטרון]] בו הופיע בעבר. בשנת [[1959]] הוציא לאור את ספרו "המנון לליבוביץ'", שהורכב, למעשה, ממספר סיפורים קצרים שפרסם החל משנת [[1956]], המתארים כולם את אותו העולם שלאחר [[מלחמה גרעינית]].
 
"[[המנון ללייבוביץ]]" הוא אחד מספרי המדע הבדיוני הנקראים ביותר, והמוערכים ביותר על ידי קוראי ה[[סוגה]]. הוא מתאר עולם שחרב במלחמה גרעינית, והתדרדר לברבריות בנוסח [[ימי הביניים]], ואשרכאשר הכוח השומר את התרבות האנושית בו הוא [[הכנסייה הקתולית]]. הגזע האנושי עובר בספר את המסלול מברבריות למודרניות, מגלה מחדש את התגליות הגדולות, יוצר מחדש עולם מודרני, ולבסוף מחריבו שוב. בסיומו של הספר נמלטת קבוצת נזירות ועמה ילדים בחללית, אל הכוכבים, על מנת להימלט מגורלם של אלו שנגזר עליהם להמשיך את גלגל האיוולת האנושית שוב ושוב. הספר, המתרחש בדרום מערב [[ארצות הברית]], הוא תיאור חי ומעורר מחשבה של עולם פוסט-אפוקליפטי לאחר [[מתקפה גרעינית]], וכן הרהור רב-עוצמה על ה[[היסטוריה]] ועל האיוולת האנושית, כמו גם על תפקידה של האמונה הקתולית בהיסטוריה, אמונה אותה אימץ מילר עצמו בשנת [[1947]]. הספר יצא לאור בשנת [[1981]] בספריית מעריב, ובשנת [[2003]] בהוצאת "[[אודיסיאה (הוצאה לאור)|אודיסיאה]]", בשתי הפעמים בתרגומו של [[עמוס רגב]].
 
על אף הצלחתו של "המנון ללייבוביץ", לא פרסם מילר ספר נוסף בימי חייו. לאחר מותו יצא ספר הקרוי "ליבוביץ' הקדוש ונשות הסוס הפראיות", המבוסס על כתבים שהשאיר אחריו, והושלם בידי הסופר [[טרי ביזון]].