אני ברלינאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקישיתוף בשורה |
|||
שורה 1:
[[קובץ:JFK speech lch bin ein berliner 1.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הנשיא [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|קנדי]] נושא את נאומו בפני המוני ברלינאים.]]
"'''אני ברלינאי'''" או "'''אני אזרח ברלין'''" (ב[[גרמנית]]: '''''Ich bin ein Berliner''''') הוא ציטוט מפורסם מ[[נאום|נאומו]] של [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ון קנדי]], שאותו נשא ב-[[26 ביוני]] [[1963]] ב[[מערב ברלין]] בעיצומה של [[המלחמה הקרה]]. בקריאה "אני ברלינאי",
השימוש ה[[רטוריקה|רטורי]] בגרמנית, שפת המקום, והאמירה "אני ברלינאי" על ידי נשיא אמריקאי, היו ביטוי עליון ורב עוצמה של הזדהות עם מצוקתם של תושבי ברלין, והתקבלו בהתלהבות על ידי המוני בני ברלין שנאספו לשמוע את הנאום בכיכר שלפני בית העירייה.
שורה 7:
[[קובץ:Tafel Kennedy.JPG|שמאל|ממוזער|220px|לוח המנציח את נאומו של קנדי. הלוח קבוע ליד הכניסה הקדמית של בית העירייה "ראטהאוז שנברג", שממנו נשא קנדי את הנאום בפני קהל רב של ברלינאים.]]
מיד בתום [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה [[ברלין]], בירת גרמניה, נתונה עמוק בלב השטח שנכבש על ידי הצבא הסובייטי. תחילה חולקה ברלין לארבעה [[רובע|רבעים]] שכל אחד מהם נשלט על ידי אחת מארבע מעצמות [[בעלות הברית]], [[ארצות הברית]], [[בריטניה]], [[צרפת]] ו[[ברית המועצות]].
בגבור המתיחות במהלך [[המלחמה הקרה]], ב-[[1948]], הטילו הסובייטים [[הסגר על ברלין|סגר על ברלין]]. הסגר הוקל כשמעצמות המערב החלו להעביר אספקה לעיר באמצעות [[הרכבת האווירית לברלין|רכבת אווירית]].{{הערה|שם=הסגר על ברלין}}
ב-[[1949]] הוקמה על ידי שלוש בעלות הברית המערביות
בשנת [[1961]] הקימה מזרח גרמניה, תחת שלטונו של [[ולטר אולבריכט]], גדר תיל מסביב לאזור התפר הסובב את מערב ברלין. הגדר נקראה "גדר ההגנה האנטי-פאשיסטית" (''antifaschistischer Schutzwall''), כשהשלטונות המזרח גרמניים טענו שמטרתה של הגדר היא למנוע מ[[מרגל]]ים ומסוכנים מערב גרמנים מלחצות את הגבול לתוך מזרח אירופה. אלא שהגדר החלה להיקרא מאז [[חומת ברלין]], והיה ברור לכול שמטרתה העיקרית הייתה למנוע בריחת מזרח גרמנים למערב. במשך מספר חודשים נבנתה הגדר מחדש, הפעם ב[[בטון]] כשהיא משולבת במגדלי שמירה וכוללת את "רצועת המוות" שבה צפו שומרי הגבול המזרח גרמנים, חמושים ב[[מקלע|מקלעים]]. יותר מ-136 אנשים נהרגו בעת ניסיון לעבור למערב, כשהמקרה המפורסם שבהם הוא זה של [[פטר פכטר]], שב-[[1962]] נורה בידי השומרים המזרח גרמנים, בעת ניסיון לברוח מבעד לחומה ממזרח למערב ברלין.
שורה 26:
[[קובץ:JFK Ich bin ein Berliner - civis Romanus sum color.png|שמאל|ממוזער|220px|הפתק שממנו קרא [[ג'ון קנדי]] בנאומו את המשפט Ich bin ein Berliner, כשהוא מדגיש את הפונטיקה הגרמנית הנדרשת.]]
על פי מספר מקורות, קנדי החליט לומר את המילים הללו זמן קצר לפני הנאום, ובהמשך החליט גם לומר זאת דווקא בגרמנית. על פי אותם מקורות הוא ביקש מהמתורגמן שלו, [[רוברט לוכנר]], לתרגם עבורו לגרמנית את המשפט "I am a Berliner" רק כשהם עלו במעלה מדרגות בית העירייה. בעזרת לוכנר, תרגל קנדי את הגיית המשפט במשרדו של [[וילי ברנדט]], אז ראש עיריית ברלין. הוא הכין לעצמו פתק תזכורת בכתב ידו, שבו כתב באנגלית את אופן ההגייה הפונטי הנכון של המשפט בגרמנית. [[היועץ לביטחון לאומי|יועצו לביטחון לאומי]], מקג'ורג' בנדי, חש שקנדי הרחיק לכת בנאומו, והשניים ריככו את נוסח הנאום לקראת הצגתו ב{{ה|אוניברסיטה החופשית בברלין}} בהמשך אותו יום. עם זאת, מורה לשפות ב[[מחלקת המדינה של ארצות הברית]] כתבה ב-[[1997]] מאמר בו היא טוענת שפגשה את קנדי ב[[הבית הלבן|
מסר ההתרסה שבמשפט כוון כנגד הסובייטים כשם שכוון לעידוד תושבי ברלין, והיה הצהרה ברורה וחד-משמעית של מדיניות ארצות הברית לנוכח הקמת [[חומת ברלין]]. למרות זאת, נמתחה ביקורת על קנדי על כך שבנאומו הכיר למעשה ב[[סטטוס קוו]] שקיים בברלין כבמציאות. הסטטוס הפורמלי של ברלין באותם ימים היה שהעיר הייתה נתונה תחת כיבוש של ארבע [[בעלות הברית]], כשלכל אחת מהן — [[בריטניה]], [[צרפת]], [[ברית המועצות]]
==הנצחת זכרו של קנדי בברלין==
[[קובץ:Israel-Palestinian Wall Ich Bin Eine Berliner.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב Ich bin ein Berliner, מהצד ה[[הרשות הפלסטינית|פלסטיני]] של [[גדר ההפרדה]]]]
ישנם בברלין מספר מוסדות הנושאים את שמו של הנשיא קנדי, כמו "בית הספר הגרמני-אמריקאי על-שם ג'ון פ. קנדי", ו"מכון ג'ון פ. קנדי ללימודי צפון אמריקה" באוניברסיטה החופשית של ברלין. בנוסף, הכיכר שבחזית [[בית עיריית טמפלהוף-שנברג|ראטהאוס שנברג]], בית העירייה שבו נשא קנדי את נאומו המפורסם – נקראת על שמו - "ג'ון פ. קנדי פלאץ", ולוח המוקדש לקנדי מוצב ליד הכניסה לבנין. כמו כן קיים בעיר מזה שנים מוזיאון המתמקד בתולדותיה של משפחת קנדי.
== אגדת "אני סופגנייה" ==
שורה 38:
במהלך שנות ה-80 התפתחה במערב, ובמיוחד בארצות הברית, [[אגדה אורבנית]] שעל פיה מה שקנדי אמר למעשה הוא: "אני סופגנייה", מאחר ש"ברלינר" היא מעין [[סופגנייה]] הנפוצה באזור ברלין{{הערה|[http://urbanlegends.about.com/cs/historical/a/jfk_berliner.htm JFK: I Am a Jelly Donut] - ג'ון קנדי: "אני סופגניה", באתר About}} (אף ששם זה נהוג מחוץ לברלין, בעוד שתושבי ברלין מכנים אותה Pfannkuchen). הטענה הייתה שהניסוח התחבירי הנכון צריך היה להיות "Ich bin Berliner", כלומר, ללא המציין הבלתי מוגדר "ein". אלא ששני הניסוחים אפשריים מבחינה לשונית, ולמרות זאת עדיין הסיפור על אודות הפירוש השגוי "אני סופגנייה" פופולרי למדי במערב ומהווה מקור להלצות, במיוחד בארצות הברית.
בשנים שלאחר הנאום עסקו בעניין זה המגזינים הנחשבים בעולם. כתבות בנושא התפרסמו בעיתונים ובכלי תקשורת דוגמת [[הגארדיאן]],{{הערה|[http://www.guardian.co.uk/newsroom/story/0,,1566507,00.html How we got the measure of a Berliner] - באתר [[הגארדיאן]]}} ה-[[BBC]],{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/programmes/letter_from_america/3167810.stm I am a jelly doughnut] - אני דונאט, ב-[[BBC]]}} ה[[טיים מגזין]],{{הערה|[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,1575291,00.html Wall-To-Wall Kennedy] - קנדי מקיר אל קיר, ב[[טיים מגזין]]}} ה[[ניו יורק טיימס]]
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
==הערות שוליים==
|