אני ברלינאי – הבדלי גרסאות

"'''אני ברלינאי'''" או "'''אני אזרח ברלין'''" (ב[[גרמנית]]: '''''Ich bin ein Berliner''''') הוא ציטוט מפורסם מ[[נאום|נאומו]] של [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ון קנדי]], שאותו נשא ב-[[26 ביוני]] [[1963]] ב[[מערב ברלין]] בעיצומה של [[המלחמה הקרה]]. בקריאה "אני ברלינאי", שאותהאותה אמר בגרמנית, הדגיש קנדי את תמיכתה של [[ארצות הברית]] ב[[מערב גרמניה]] הדמוקרטית, זמן קצר לאחר ש[[מזרח גרמניה]], גרורתה הקומוניסטית של [[ברית המועצות]], הקימה את [[חומת ברלין]] כמחסום פיזי למניעת מעבר מהמזרח ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] למערב החופשי.{{הערה|שם=הסגר על ברלין|[http://www.western-allies-berlin.com/historic-events/detail/airlift-blockade "Berlin Airlift / Blockade"] - הרכבת האווירית / המצור על ברלין, באתר Western Allies Berlin}}

בגבור המתיחות במהלך [[המלחמה הקרה]], ב-[[1948]], הטילו הסובייטים [[הסגר על ברלין|סגר על ברלין]]. הסגר הוקל כשמעצמות המערב החלו להעביר אספקה לעיר באמצעות [[הרכבת האווירית לברלין|רכבת אווירית]].{{הערה|שם=הסגר על ברלין}}

ב-[[1949]] הוקמה על ידי שלוש בעלות הברית המערביות [[גרמניה המערבית|הרפובליקה הפדרלית]] -גרמניה המערבית. כתגובהבתגובה הכריזו הסובייטים על עצמאות החלק המזרחי - הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, שנקראה במערב [[גרמניה המזרחית]]. בהמשך, הפכו שלושת רובעי העיר שנשלטו בידי כוחות [[נאטונאט"ו]] למובלעת של [[גרמניה המערבית]], כשהיא מוקפת כולה על ידי [[גרמניה המזרחית]]. ב-[[1952]] נסגר [[הגבול בין שתי הגרמניות]] על ידי גדר הרמטית, למעט העיר ברלין, שבין שני חלקיה לא היה גבול פיזי. מאות אלפי מזרח גרמנים ניצלו זאת וערקו למערב דרך [[מערב ברלין]], דבר שהיווה איום כבד, כלכלי ותעמולתי, מנקודת ראותה של מזרח גרמניה.

על פי מספר מקורות, קנדי החליט לומר את המילים הללו זמן קצר לפני הנאום, ובהמשך החליט גם לומר זאת דווקא בגרמנית. על פי אותם מקורות הוא ביקש מהמתורגמן שלו, [[רוברט לוכנר]], לתרגם עבורו לגרמנית את המשפט "I am a Berliner" רק כשהם עלו במעלה מדרגות בית העירייה. בעזרת לוכנר, תרגל קנדי את הגיית המשפט במשרדו של [[וילי ברנדט]], אז ראש עיריית ברלין. הוא הכין לעצמו פתק תזכורת בכתב ידו, שבו כתב באנגלית את אופן ההגייה הפונטי הנכון של המשפט בגרמנית. [[היועץ לביטחון לאומי|יועצו לביטחון לאומי]], מקג'ורג' בנדי, חש שקנדי הרחיק לכת בנאומו, והשניים ריככו את נוסח הנאום לקראת הצגתו ב{{ה|אוניברסיטה החופשית בברלין}} בהמשך אותו יום. עם זאת, מורה לשפות ב[[מחלקת המדינה של ארצות הברית]] כתבה ב-[[1997]] מאמר בו היא טוענת שפגשה את קנדי ב[[הבית הלבן|בביתבית הלבן]] מספר שבועות לפני נסיעתו לברלין, כדי לעזור לו לתכנן את הנאום וכדי ללמד אותו איך לבטא את המשפט בצורה מדויקת.{{הערה|1=[http://www.americanheritage.com/content/teaching-berliner?page=show Teaching The Berliner], באתר American Heritage, יולי/אוגוסט [[1997]]}}

מסר ההתרסה שבמשפט כוון כנגד הסובייטים כשם שכוון לעידוד תושבי ברלין, והיה הצהרה ברורה וחד-משמעית של מדיניות ארצות הברית לנוכח הקמת [[חומת ברלין]]. למרות זאת, נמתחה ביקורת על קנדי על כך שבנאומו הכיר למעשה ב[[סטטוס קוו]] שקיים בברלין כבמציאות. הסטטוס הפורמלי של ברלין באותם ימים היה שהעיר הייתה נתונה תחת כיבוש של ארבע [[בעלות הברית]], כשלכל אחת מהן — [[בריטניה]], [[צרפת]], [[ברית המועצות]], ו[[ארצות הברית]] — ישנה אחריות על חלק אחד מבין ארבעת חלקי העיר. עד לנאום קנדי, טענה ארצות הברית שזהו אכן הסטטוס המשפטי בברלין, וזאת אף-על-פי שהמצב בשטח היה שונה באופן ניכר. נאום קנדי סימן את הפעם הראשונה שבה ארצות הברית הכירה בכך ש[[מזרח ברלין]] מהווה חלק מ[[הגוש הסובייטי]], יחד עם שאר הטריטוריה המזרח גרמנית. מבקריו של קנדי חשו שקנדי נכנע, למעשה, ללחץ הסובייטי, ושהוא היה צריך להתייצב באופן נחרץ יותר נגד הסובייטים ולא לאפשר להם לשנות את המצב המשפטי בעיר באופן חד צדדי באמצעות בולדוזרים ורובים.

ישנם בברלין מספר מוסדות הנושאים את שמו של הנשיא קנדי, כמו "בית הספר הגרמני-אמריקאי על-שם ג'ון פ. קנדי", ו"מכון ג'ון פ. קנדי ללימודי צפון אמריקה" באוניברסיטה החופשית של ברלין. בנוסף, הכיכר שבחזית [[בית עיריית טמפלהוף-שנברג|ראטהאוס שנברג]], בית העירייה שבו נשא קנדי את נאומו המפורסם – נקראת על שמו - "ג'ון פ. קנדי פלאץ", ולוח המוקדש לקנדי מוצב ליד הכניסה לבנין. כמו כן קיים בעיר מזה שנים מוזיאון המתמקד בתולדותיה של משפחת קנדי.

בשנים שלאחר הנאום עסקו בעניין זה המגזינים הנחשבים בעולם. כתבות בנושא התפרסמו בעיתונים ובכלי תקשורת דוגמת [[הגארדיאן]],{{הערה|[http://www.guardian.co.uk/newsroom/story/0,,1566507,00.html How we got the measure of a Berliner] - באתר [[הגארדיאן]]}} ה-[[BBC]],{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/programmes/letter_from_america/3167810.stm I am a jelly doughnut] - אני דונאט, ב-[[BBC]]}} ה[[טיים מגזין]],{{הערה|[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,1575291,00.html Wall-To-Wall Kennedy] - קנדי מקיר אל קיר, ב[[טיים מגזין]]}} ה[[ניו יורק טיימס]],{{הערה|[http://www.nytimes.com/2008/05/18/books/review/Rosenthal-t.html Profile in Courage] - פרופיל גבורה, ב[[ניו יורק טיימס]]}} ואחרים.