נתן אדאדי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21:
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1740]], בצעירותו נשלח כ[[שד"ר]] היישוב בירושלים, ל[[ליוורנו]] והתיישב בה. לאחר מכן עבר לטריפולי שם היה תלמידו של ר' [[מסעוד חי רקח]], שלאחר מכן לקחו לחתן לבתו. בשנת [[1792]] התמנה כדיין ב[[טריפולי (לוב)|טריפולי]], לצד הדיינים רבי [[משה לחמייש]], רבי [[חיים ואתורי]] ורבי [[שלום פלוס]].{{הערה|'''יהדות לוב''', תל אביב, תש"ך. עמ' 68, ערכם של שלושת הדיינים האחרים.}}
 
ב[[חג השבועות]] של שנת [[תקע"ח]], [[1818]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] עם נכדו [[אברהם אדאדי]], שהיה אז בן 17, והגיעו ל[[עכו]].{{הערה|[[אברהם יערי]], '''שלוחי ארץ ישראל''', ירושלים, תשי"א, עמ' 675.}} בהמשך עבר והשתקע ב[[צפת]], ובאותה שנה נפטר.
שורה 28:
 
הוא חיבר את הספרים: '''מאורי נתן''', ו'''חק נתן''', אך [[חיבור אבוד|הם לא נדפסו]] ואבדו במשך השנים. אך ציטוטים מהם משוקעים בכתבי תלמידיו, כמו ספר "שדה יצחק" של תלמידו רבי [[יצחק גואטה]] (על שער ספרו: גויטע).
 
הרב נתן אדאדי החל בהכנות להדפסת הכרך השני של חמיו ר' מסעוד - [[מעשה רקח]] פירוש על משנה התורה לרמב"ם, מכתבי יד, אך לא השלים את המשימה. נכדו, ר' אברהם חיים אדאדי, בסופו של דבר השלים את הספר ופרסם אותו בליוורנו בשנת 1862.