הגיא המרכזי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20:
כאמור, [[יוספוס פלאביוס]] קורא לגיא המרכזי בכתביו "גיא הטירופיאון", התרגום המקובל לשם זה הוא "עמק עושי הגבינה". מומחים נחלקו בקשר לשם, יש הרואים בו שיבוש יווני למילה עברית שאינה ניתנת לזיהוי ויש הטוענים כי באזור שער האשפות של היום התקיים שוק של יצרני גבינה.
 
אחריםויש קושריםהמזהים את זיהוי הגיא עם כ"עמק החרוץ" המוזכרעל פי ב[[ספר יואל]]: {{ציטוטון|הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ, כִּי קָרוֹב יוֹם ה', בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ.|{{תנ"ך|יואל|ד|יד}}}}. מכאןמזה משתרשרתנגזרת שרשרת השיבושים בתרגום ליוונית כאשר חרוץכשחרוץ מתורגם כחריץלחריץ גבינה (כמו ב[[שמואל א]] [[S:שמואל א יז יח|י"ז,18]]) ומכאן הקשר לגבינה.
 
הארכאולוג פרופ' [[דן בהט]], טוען כי מדובר בשיבוש שמקורו אצל יוספוס, וזאת על פי השוואת השם ל"בריכת המגדלים" ששכנה בירושלים בימי בית שני: בהט מצא כי יוספוס תרגם את השם "המגדלים" ליוונית כך "המיגדלון", וזאת מפני שסיומת "Xון" ביוונית היא צורת ריבוי. השם התגלגל ל"אמיגדלון", שפירושו "שקד", וכך תורגם לשפות אחרות. באותו אופן, לטענת בהט, נולד השם 'טירופיאון' - זוהי צורת ריבוי יוונית למילה "טֶירוֹפִּים", שמקורה בתרגום מיותר נוסף של יוספוס מהמילה "צורפים" (העיר [[צור]] ביוונית נקראת טֶירוׁ, ובאנגלית: Tyre). אם כן, לשיטת בהט, העמק נקרא בפשטות "עמק הצורפים", והדבר סביר יותר מאשר "עמק עושי הגבינה", שכן בעמק זה בימי בית שני נקבצו בעלי מלאכה (כמו בורסקאים, צורפים, נפחים וכדומה), ולא עושי גבינה, שכן בעמק שבתוך העיר לא היה [[צאן]] כלל.