חרבת חזעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mr. W (שיחה | תרומות)
מ irrelevant
Eranb (שיחה | תרומות)
שורה 38:
==עיבוד קולנועי==
[[קובץ:Khirbet Khize cast.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השחקנים ששיחקו בדרמת הטלוויזיה "חרבת חזעה" את החיילים שגירשו את תושבי הכפר. משמאל לימין: [[עמוס טל שיר]], [[איציק אלוני]], [[דליק ווליניץ]], [[גידי גוב]], [[אבי לוזיה]], [[שרגא הרפז]] ו[[אברהם סידי]].]]
הסיפור עובד ל[[סרט טלוויזיה|דרמת טלוויזיה]] על ידי [[הערוץ הראשון]] בבימוי של [[רם לוי]]. [[רשות השידור]] התכוונה לשדר את הדרמה ב-[[6 בפברואר]] [[1978]], וסביב הסרט התעוררו ויכוחים שהתמקדו בשני נושאים עיקריים: האם הטלוויזיה הציבורית בישראל צריכה להפיק סרט בנושא זה, המשרת, לטענת המתנגדים, את ה[[תעמולה]] של [[הארגון לשחרור פלסטין|אש"ף]]; ושאלה בדבר היקף האירוע ההיסטורי שהוא מייצג (מספר הכפרים הערביים שגורשו באירועי המלחמה). [[יו"ר הכנסת]] פנה ליו"ר רשות השידור [[ולטר איתן]] בבקשה לדחות את השידור, אולם הנהלת רשות השידור, בקולות נציגי [[המערך]] והיו"ר איתן, דחתה את הבקשה. בעקבות זאת כינס [[שר החינוך]] [[זבולון המר]] ישיבה של הנהלת רשות השידור והודיע שהוא דוחה את השידור עד לאחר הדיון בכנסת. עו"ד [[אמנון זכרוני]] הגיש עתירה ל[[בג"ץ]] נגד הדחייה,{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור, יוסף וקסמן ועמוס לבב|בג"ץ ידון בעתירה נגד השר המר על שעיכב הקרנת "חירבת חיזעה" בטלוויזיה אמש|1978/02/07|00400}}.}} אולם בג"ץ סירב לדון בעניין בטרם תיתן הנהלת רשות השידור את החלטתה.{{הערה|{{מעריב|עמוס לבב|המר נכנס לאותה מלכודת לתוכה נכנסה גולדה מאיר|1978/02/10|00300}}.}} עובדי רשות השידור מחו על ההתערבות הפוליטית בעצמאותה של הרשות והחשיכו את השידור בחלון הזמן שבו תוכנן במקור לשדר את הסרט (כ-50 דקות){{הערה|אורי קליין, [http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1019,209,38638,.aspx לא על הלחם לבדו], עכבר העיר, 30 ביולי 2009{{ש}}מירב קריסטל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3365194,00.html הסרט שלא רצו שנראה], ynet, 14 ביולי 2007}}. הדרמה הוקרנה לבסוף בהחלטת [[מליאת רשות השידור]]. [[ועדת החינוך, התרבות והספורט|ועדת החינוך של הכנסת]] קיימה חמש ישיבות בנושא הסרט ולבסוף קבעה שעקרון [[חופש היצירה]] אינו ניתן לערעור, אולם קראה לרשות השידור "להכין סדרה מקיפה של שידורים על תולדות המאבק הציוני וצדקת מפעלינו הלאומי" והדגישה את חובת רשות השידור לתת ביטוי מתאים של ההשקפות והדעות הרווחות בציבור.{{הערה|{{מעריב||ועדת החינוך והתרבות: אין לערער על עקרון חופש היצירה האמנותית|1978/02/23|01521}}.}}
 
==הספר==