אופרה גרמנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
שורה 104:
עלייתו של [[אדולף היטלר]] לשלטון שמה קץ לפריחה אופראית זו. הייתה אירוניה בכך שלאחר שריפת ה[[רייכסטאג]] בשנת [[1933]] עבר המושב הגרמני של הממשלה אל ה'''קרולאופר''', בית [[האופרה של ברלין|האופרה הממלכתית]] ב[[ברלין]] שהעלה, בניהולו ההרפתקני של [[אוטו קלמפרר]], הצגות בכורה של הרבה יצירות חדשניות ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]], ביניהן "חדשות היום" של הינדמית. בשלב זה הגיב הינדמית על הקמת [[הרייך השלישי]] ביצירתו העיקרית, "מאתיס הצייר", דיוקן של אמן, המשתדל לשרוד בזמנים קשים. האופרה זכתה לביצוע בכורה ב[[ציריך]] בשנת [[1938]], כיוון שכל ביצוע של מוזיקה מאת הינדמית נאסר בגרמניה ארבע שנים קודם לכן.
 
ב-[[1940]] עזב הינדמית את [[שווייץ]] ויצא ל[[ארצות הברית]], שם הצטרף לזרם המלחינים, שחצו באותן שנים את [[האוקיינוס האטלנטי]], ביניהם שנברג, וייל, [[אריך וולפגנג קורנגולד|קורנגולד]] ו[[אלכסנדר זמלינסקי|זמלינסקי]]. כמה מהם הצטרפו לתעשיית הקולנוע והתיאטרון המשגשגת של [[הוליווד]] ו[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]]. פרנץ שרקר מת ב-1934, לאחר שפוטר ממשרת ההוראה שלו בפקודת ה[[נאצים]]; מלחינים אחרים, כמו [[ויקטור אולמן]] המבטיח, נשלחו למחנות הריכוז וההשמדה. כמה מלחיני אופרה, ביניהם [[קרל אורף]] ו[[ורנר אגק]], נשארו בגרמניה והסתגלו לדרישות המשטר החדש כמיטב יכולתם.
{{הערה|1=''Oxford Illustrated History of Opera'',pp.295-300, 315-316. Individual entries on Busoni, Hindemith and Weill in ''Viking Opera Guide''.}}
לעומתם, ריכרד שטראוס תמך במשטר הנאצי והיה נשיא ה[[רייכסמוזיקאמר]] (Reichsmusikkammer) שייסד [[יוזף גבלס]], מוסד שפיקח על טוהר הגזע במוזיקה הגרמנית. בו בזמן, הוא שמר על ידידותו עם [[סטפן צווייג]] ה[[יהודי]], ואף ננזף על כך.