אנדרה ברטון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים לתבנית |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
ב[[מלחמת העולם השנייה]] התגייס לשירות הרפואי של הצבא הצרפתי. [[ממשלת וישי]] הטילה חרם על כתביו בטענה שהם מנוגדים למהפכה הלאומית, וברטון מצא מקום מקלט ב[[ארצות הברית]] ובאיים הקאריביים ([[1941]]). הא התיידד עם הסופר איימה סיזר, בן האי [[מרטיניק]], וכתב את ההקדמה לספרו של סיזר "יומן החזרה למולדת".
במשך שהותו בעיר [[ניו יורק]] הכיר ברטון את אליזה שהייתה לאשתו השלישית. ב-[[1944]] נסע עם אשתו לגאספסי שבפרובינציה של [[קוויבק]] ב[[קנדה]]. שם כתב את ספרו "תעלומה 17" המתאר את אימת מלחמת העולם השנייה, ושבו מתואר גם סלע פרסה (הגדול שבסלעי הקשת הטבעיים שבעולם)
ב-[[1946]] שב ל[[פריז]] ומחה נגד ה[[קולוניאליזם]] הצרפתי. הוא ארגן שוב קבוצת אנשי רוח סוריאליסטים, וב-[[1959]] ארגן תערוכה בספרד לרגל שנת הארבעים לייסודה של התנועה הסוריאליסטית, שבה הוצגו בין היתר יצירותיו של [[סלבדור דאלי]]. הוא חתם על מניפסט של 121 אנשי רוח שתמכו במלחמת העצמאות של [[אלג'יר]], שפורסם בעיתון "וריטה ליברטה" ב-[[6 בינואר]] [[1960]].
| |||