פלמירו טוליאטי – הבדלי גרסאות

נולד ב[[ג'נובה]] והחללמשפחה מהמעמד הבינוני ולמד לימודים הומניים באוניברסיטת טורין{{הערה|שם=הצופה|{{הצופה||לפני משבר מדיני באיטליה|1947/05/07|00200}}}}. טוליאטי החל את דרכו הפוליטית במפלגה הסוציאליסטית האיטלקית, עוד לפני [[מלחמת העולם הראשונה]]. אחרי המלחמה הוא הצטרף לקבוצה שסבבה סביב [[אנטוניו גראמשי]] ועיתונו "L'Ordine Nuovo" (הסדר החדש) ב[[טורינו]]. בשנת [[1919]] ייסד יחד עם גראמשי את העיתון "ל'אורדינה נואובו" והיה לעורכו{{הערה|שם=הצופה}}.

בשנות השלושים נאלץ טוליאטי לגלות מ[[איטליה]], והוא שהה במשך 15 שנה ב[[מוסקבה]], נשא את השם ארקולה ארקולי, והיה לידידו של [[סטאלין]]. לאחר שחרור [[איטליה]] בשנת [[1944]] שב טוליאטו לארצו ונתמנה ל[[שר בלי תיק]]{{הערה|{{על המשמר|דונאלד בל|רוחות חדשות בקריית הואתיקן|1944/08/31|00201}}}}. בדצמבר 1944 התמנה טוליאטי לסגן ראש הממשלה{{הערה|{{דבר||ממשלתו החדשה של בונומי|1944/12/11|00124}}}}. ביוני 1945 התחזקה המפלגה הסוציאליסטית וטוליאטי, הקומוניסט, מונה לשר המשפטים{{הערה|{{דבר||חבלי הממשלה החדשה באיטליה|1945/06/18|00120}}}}.