אביגדור אריכא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, תיקון קישור לפירושונים |
||
שורה 8:
|תאריך פטירה=[[29 באפריל]] [[2010]]
|מקום פטירה=[[פריז]], [[צרפת]]
|לאום=[[ישראל
|תחום יצירה=[[ציור]]
|זרם באמנות=
שורה 21:
==קורות חייו==
אביגדור אריכא נולד ב-1929 במשפחה יהודית דוברת [[גרמנית]] בעיר רדאוץ בדרום-[[בוקובינה]], ברומניה.
גדל בהמשך בעיר הבירה של החבל, [[צ'רנוביץ]], הנמצאת כיום ב[[אוקראינה]]. אביו, חיים קרול דלוגאץ', [[רואה חשבון]] עובד מדינה, היה איש שוחר תרבות, שעמד על הכישרון שגילה בנו בן השש בתחום האמנות. משום כך נהג לקחת אותו כבר בגיל רך למוזיאונים ולגלריות לאמנות ב[[בוקרשט]], בירת רומניה.
בערך בגיל 9 התחיל הילד לצייר דיוקנאות של הסובבים אותו, בעיקר של בני המשפחה. אחרי כיבוש [[בוקובינה]] הצפונית על ידי הצבא הסובייטי בשנת [[1940]] חלה ב[[שנית]] ומשום כך, לדבריו, כשלו התוכניות של אביו לשולחו ל[[מוסקבה]] ללימודי אמנות.
{{הערה|1=
[http://www.mfa.gov.il/MFA/MFAArchive/1990_1999/1999/2/Book%20Reviews#meir ראה רוויו של מאיר אגסי לספר על אריכא מאת ד. תומפסון]
}}
===שנות השואה בטרנסניסטריה 1941-1944===
אחרי שביולי [[1941]] חזרה צ'רנוביץ
.{{הערה|1= "הארץ" 28 באפריל 2009 , ראיון עם הצייר }}
אחרי ניסיון בני המשפחה לברוח, נתפסו בעיר מוגילאו, ([[מוהיליב-פודילסקי]]), על גדות ה[[דנייסטר]], והנער נלקח לעבודות פרך בבית יציקה. על מחברת שקיבל מחייל, צייר שורה של תמונות שבהן תיעד את חיי האימה
בדצמבר 1943 ניצל על ידי משלחת הוועדה לסיוע ליהודים, שפעלה במסווה "מרכז היהודים ברומניה" והורשתה לבוא למקום כדי לפנות, בסיוע [[הצלב האדום]], 1400 ילדים יהודים. אריכא פונה עם תעודות של ילד אחר, שכבר נפטר, מפני ששמו לא הופיע ברשימה. ב-[[6 במרץ]] [[1944]] קיבל בעזרת [[עליית הנוער]] אישור להגר, תחת זהות בדויה, ל[[ארץ ישראל]]
===בישראל===
[[
אמו ואחותו,
בין השנים [[1946]]- [[1948]] למד אריכא בבצלאל ציור באופן מסודר והיה תלמידם של [[מרדכי ארדון]] ושל [[יצחק איזידור אשהיים]] (1891-1968), בוגרי אסכולות אמנותיות מ[[גרמניה]]. בתחילת דרכו הסדורה כצייר, הרבה אריכא לעסוק ב[[רישום]], ב[[הדפס אבן|הדפסי אבן]] וב[[איור ספרים]]. אריכא נחשב לצייר מקורי - מאות רישומיו מעידים על חיפוש עיצוב במסגרת ערכים צורניים, ועבודותיו המוקדמות נטו ל[[אמנות מופשטת|מופשט]] ובזיקה אל קבוצת [[אופקים חדשים]].
שורה 42:
אריכא היה בין הציירים הראשונים בארץ שפיתחו יצירה, אשר צמחה מתוך עולם צורות מופשט. ציורו מהורהר והדבר מתבטא על ידי התאמה מעמיקה של שימוש הצבעים להבעת הנושא. בציוריו יש לצבעוניות תפקיד כפול: מחד גיסא להמחיש את הגשמי ומאידך גיסא את המסתורי.
לפי המלצת אחד ממוריו עיברת את שם המשפחה: למעשה בחר בשם [[ארמית|ארמי]] "אריכא"
בימי [[מלחמת העצמאות]] גויס אביגדור אריכא ואומן במסגרת ההגנה למשימות שמירה באזור ירושלים. ב-[[18 בינואר]] [[1948]], בעת משימת אבטחה על שיירה ב[[הקסטל|קסטל]], נקלעה ה[[משאית]] שבה נמצא למארב של לוחמים ערבים והתהפכה. שניים מהנוסעים נהרגו במקום ואריכא, שנורה בגבו ובצלעותיו, איבד את ההכרה. כיון שנחשב למת הובא
===השנים בצרפת===
[[קובץ:Avigdor Arikha in gordon gallery.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מראה תערוכה ב[[גלריה גורדון]], מאי 2011]]
בהמשך דרכו, בספטמבר [[1949]] עבר אריכא ל[[פריז]], ושם בעזרת מלגה מ"עליית הנוער" נרשם לבית הספר לאמנויות. במקביל למד בקורסים ל[[פילוסופיה]] ב[[סורבון]]. בפריז הייתה לו הזדמנות לעיין בציורים ב[[לובר]] ובמוזיאונים אחרים, כשהרושם החזק ביותר עשו עליו תמונותיהם של [[ג'וטו]] ושל [[פאולו אוצ'לו|אוצ'לו]]. הוא התרגש מאוד גם מהציורים ה[[אימפרסיוניזם|אימפרסיוניסטים]]. מאוחר יותר גברה הערכתו לעבודתו של [[ניקולה פוסן]].
.{{הערה|1=אביגדור אריכא - רישומים, קטלוג, דו-שיח עם אביגדור אריכא, מבוא מאת מרדכי עומר, הוצאת מוזיאון האמנות תל אביב 1998 }}
בפאריז קשר קשרי ידידות עם [[אלברטו ג'קומטי]] ובמיוחד עם ה[[מחזאי]] [[סמואל בקט]], שהפך לו למנטור ולחבר הקרוב ביותר. בהתחלה השתלם בטכניקת ה[[פרסקו]], צייר ציור ורישום פיגורטיבי, שהושפע מתפיסת המרחב של ה[[צילום]]. אט אט התרחק מן המציאות החזותית, וחתר לקראת מציאות אחרת. בציוריו הוא משלב בתבונה ובתואם כתמי צבע, היוצרים צורות מוגדרות, סטאטיות, במשטחים דינאמיים מעורפלים, ויוצר ריתמוס המעביר את המתבונן מן הגלוי אל הנסתר.
שורה 71:
==לקריאה נוספת==
* [[בנימין תמוז]] (עריכה
*"מעבר הזמן : דיוקנאות של סמואל בקט מאת אביגדור אריכא", מאת מרדכי עומר, נדפס ב"אמנות ישראלית בת-זמננו", תשט'ו 1955.
*"צעקת ההשתקפות אצל בקט ואריכא", מאת מרדכי עומר, נדפס ב"מותר", 1, 1993.
*Duncan Thomson
==קישורים חיצוניים==
|