עין חמד – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:Einchemed22.jpg|שמאל|ממוזער|190px|תעלת המים]]

[[תמונהקובץ:Einchemed33.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פינת חמד בעין חמד]]

[[תמונהקובץ:Ein-Chemed-143.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבצר הצלבני בעין חמד]]

הגן הלאומי והשמורה שוכנים ב[[הרי ירושלים]] באפיק [[נחל כסלון]]. הם נמצאים מדרום ל[[מחלף חמד]] ב[[כביש 1]], כשבעה ק"מ ממערב ל[[ירושלים]], בין שלוחת [[שורש (מושב)|שורש]] לשלוחת [[צובה]]. עין חמד יושבת על תוואי דרך [[התקופה הרומית בארץ ישראל |רומית]] עתיקה שהייתה בשימוש גם בתקופות מאוחרות יותר ונקראה על ידי ה[[צלבנים]] "דרך [[אמאוס]]". הדרך חיברה את אזור [[השפלה]] עם הרי ירושלים והתחילה את מהלכה בסמוך לאזור הידוע היום כ[[פארק קנדה]], משם עלתה עד [[אבו גוש]] ומשם אל ה[[הקסטל|קסטל]] ואל ירושלים דרך [[גבעת שאול]] של היום.

בגדה הצפונית של אפיק הערוץ נמצאים שרידים מרשימים של [[מבנה]] צלבני שגודלו 30 על 40 מטר, שקיר החזית שלו הפונה לכוון [[דרום]] מתנשא לגובה 12 מטר. המבנה בנוי [[אבן ירושלמית|מאבנים מקומיות]] חלקן מסותתות בשוליהן. למבנה מספר שערים ובו שני אולמות מרווחים שתקרתם [[קמרון (אדריכלות)|מקומרת]]. המבנה ידוע בשם "אקווה בלה" וב[[ערבית]] '''דיר אל בנאת''' (בעברית: [[מנזר]] הבנות)

בשנת [[1986]] נערך סקר במקום על ידי החוקר הבריטי דניס פרינגל המתמחה בתקופה הצלבנית. על פי ניתוח התוכנית [[אדריכלות|האדריכלית]] של המבנה ובהסתמך על הדמיון למבנים צלבניים אחרים שנמצאו בארץ, הגיעו החוקרים למסקנה, כי המבנה הוא חווה חקלאית מבוצרת ששמרה על מקורות המים באתר- חיזוק לסברה זו הוא [[בית בד]] הנמצא בחצר המבנה.

מיקומה של עין חמד על אם הדרך לירושלים מעלה את האפשרות ששימשה גם מקלט לעולי רגל בדרכם אל ירושלים ואולי כבית הבראה לפצועים, חולים ומבוגרים. כן מוסיף הסקר וקובע, כי המבנה המבוצר נבנה בתקופת מלכותו של המלך הצלבני [[פולק מאנז'ו]] בין השנים [[1140]] - [[1160]] תקופה בה נבנו גם המבצרים ב[[צובה]] ובאמאוס. במקום לא נמצאו שרידים למבני דת וככל הנראה לא הייתה למקום חשיבות [[דת|דתית]]ית - למרות המשתמע משמו הערבי.

ביום ה-[[11 בינואר]] [[1968]] הוכר שטח של 8.5 [[דונם]] הסמוך לגן הלאומי כשמורת טבע. בשמורה, גדלים כ- 50 עצי [[אלון מצוי]], שחלקם מתנשאים לגובה 20 מטרים וקוטר הגזע מגיע עד 1.5 מטר. עצים אלו הם האלונים הגדולים ביותר בהרי ירושלים, בסמוך גדלים עצי [[אלה ארץ ישראלית]], שריד ל[[צמחיית ארץ ישראל |חורש ארץ ישראלי]] שכיסה את ההרים בעבר. בתחום החורשה נמצא בית קברות מוסלמי פעיל, המשמש את הכפרים הסמוכים [[עין ראפה]] ו[[עין נקובא]], בבית הקברות ניצבת מצבת קבורתו של שייח' עבדאללה, ובזכותו נשמרו העצים העתיקים. למרות השכנות הצמודה לא ניתן לגשת לשמורה משטח הגן הלאומי אלא מ[[כביש]] הגישה לכפר [[עין ראפה]].

עד לשנת [[2009]] נהנה הגן מנביעה טבעית מארבעה [[מעיין שכבה|מעיינות שכבה]] קטנים חלקם ישירות מאפיק הנחל וחלקם מנקרות קטנות. הנביעות התאחדו לפלג שאורכו 400 מטר. בחלקו העליון של הגן היו שתי נביעות קטנות, ובהמשך נוספה נביעה מתחת לכביש ירושלים [[תל אביב]] [[המנדט הבריטי|המנדטורי]]. מים אלו נאגרו מאחורי סף עשוי מאבן ויוצאים דרך נקב אל תעלה בנויה המזרימה אותם במורד הנחל. הנביעה הגדולה ביותר בגן היא עין חמד, הנמצאת בגדה הדרומית ועל שמה קרוי גם הגן. נביעה זו זרמה בכל ימות השנה. לפי סיפורים הנפוצים בפי תושבי הכפרים הערביים באזור במים אלו טמונים כוחות להגברת האון הגברי וסגולה ללידת בנים. לאחר שנות הבצורת הרצופות בעשור הראשון של [[המאה העשרים ואחת]] ומאז מספקים אנשי [[רשות הטבע והגנים]] את המים לבריכות באמצעות מערכת סגורה, ממאגר שאוגר את מי הגשמים והמעיינות בימות החורף מוזרמים המים על ידי משאבה שמעלה את המים באפיק הזרימה בגן ומחזירה אותם אל המאגר.{{הערה|1={{הארץ|משה גלעד|באטמן בעין חמד: 7 מקומות לצפייה בעטלפים|1.1710415|18 במאי 2012}}}}

במספר מקומות הוקמו לאורך אפיק הזרימה [[סכר|סכרים]]ים היוצרים [[בריכה|בריכות]]. הגדולה שבהן גודלה 20 על 20 מטר ועומקה כמטר. בתוך בריכה זו מצויים שני [[בור מים|בורות מים]] שנאטמו אחרי [[1948]]. בורות אלו נובעים ומצטרפים אל אפיק הזרימה בנחל. ממערב לבריכה זו נבע [[מעיין]] ניקבה קטן, אורך הנקבה כ 8 מטר וצורתה [[ריבוע]] ש[[צלע (גאומטריה)|צלעותיו]] 80 על 80 סנטימטר. המים יצאו אל בריכה [[עיגול|עגולה]] חצובה בסלע שקוטרה מטר וחצי תעלה חצובה מוליכה את המים מהבריכה אל האפיק.{{הערה|1=‏מנחם מרקוס, הרי ירושלים סקר נוף, הוצאת רשות שמורות הטבע 1993 עמוד 67 ‏}}

רשות הטבע והגנים הכשירה [[תעלה|תעלות]] וסכרים בתוך הנחל. המים זורמים לאורך האפיק ובכל ימות השנה ונאגרים ב[[בריכה|מאגר מים]] תת-קרקעי במורד הגן וממנו הם מוזרמים חזרה בתעלות ובבריכות ומשמשים ל[[השקיה|השקיית]] הגן.

הבריטים פתחו בחקירה ועצרו אותו. הוא הובא למשפט בבית הדין הצבאי בירושלים ונידון למוות ב[[תלייה]]. כעבור שבוע המיר הגנרל [[ארצ'יבלד ויוול]], מפקד הצבא הבריטי ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] את עונשו ל[[מאסר עולם]]. הוא שוחרר מכלאו לאחר שש שנים.

* [http://www.02net.co.il/Site/templates/inPage.asp?catID=5&subID=39&docID=17901 הגן הלאומי עין חמד ] - באתר NET02