פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 11 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
←‏הקמת השכונה: {{תנ"ך|במדבר|כד|ה|קצר=כן}}
114 הדירות בשכונה נבנו בטורים אורכיים, בניגוד ל"[[שכונת חצר|שכונות החצר]]" שאפיינו את הבנייה בירושלים באותה עת. המרווח בין טורי הבתים היה גדול יחסית, ובכמה מקומות ניטעו עצים וירק, דבר שהקנה לשכונה אופי רענן ונקי. את אופי השכונה ואנשיה תיאר יצחק שפירא, בספרו 'ירושלים מחוץ לחומה':
{{ציטוט|תוכן=אדם מתגלגל מרחביה לתוך שערי חסד השוכנת בבקעה, הריהו טועם טעם של עיירה [[ליטאית]]. תושבי השכונה הם אנשי [[המעמד הבינוני]], שמזונותיהם קצובים להם בצמצום מ[[ראש השנה]] ועד ראש השנה, ממאסי "מותרות" ושומרי [[תורה]] ו[[מצוות]]. קיימים בה שני בתי כנסת יפים (ע"ש '[[הגר"א]]' ו'ה[[תנועת החסידות|חסידי]]') המלאים מתפללים. מסתופפים בצל בתי "המקדש מעט" האלה למדנים מצוינים, וקול התורה בוקע מהם ברוב שעות היום... בין רחובות השכונה בולטים השמות: 'ה[[תנאים]]', 'ה[[אמוראים]]', 'הגר"א', 'שילה' ועוד.|מקור='''ירושלים מחוץ לחומה''', תש"ח, עמ' 89}}
הבתים בשערי חסד נבנו, כאמור, טורים-טורים, כאשר פני רובם אל הרחוב הראשי, ואילו גבם פונה אל סמטת ירק צרה, שהיוותה מעין "חצר אחורית" בכל בלוק. בוני השכונה הקפידו שהחלונות האחוריים לא ייפתחו אלה כנגד אלה בבית ממול, כדי להבטיח פרטיות מרבית, וכדי להדמות ל[[שבטי ישראל|בני ישראל]] במדבר, אותם שיבח [[בלעם]] במילים: '[[מה טובו|מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב]] מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל' ([[במדבר]] פרק כ{{תנ"ד, ך|במדבר|כד|ה|קצר=כן}}), ופירש [[רש"י]]: "שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה, שלא יציץ לתוך [[אוהל]] חברו."
 
==אופי השכונה==