הבדלים בין גרסאות בדף "שקל"

נוספו 15 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
←‏בימי קדם: {{תנ"ך|בראשית|כג|טו|טז|קצר=כן}}
מ (←‏בימי קדם: {{תנ"ך|ויקרא|ה|טו|קצר=כן}})
מ (←‏בימי קדם: {{תנ"ך|בראשית|כג|טו|טז|קצר=כן}})
==בימי קדם==
{{ערך מורחב|ערך=[[שקל (יחידת משקל)]]}}
השימוש הראשון במושג שקל ידוע מ[[מסופוטמיה]] בערך ב-3000 לפנה"ס ושימש כיחידת משקל אכדית של כ-11 גרם [[שעורה]]. יחידת משקל זו שימשה כ[[שער חליפין]] אחיד בין מוצרים ומנע את הצורך להכיר את שער החליפין הישיר בין כל שני מוצרים. למרות ששעורה הייתה יחידת כסף ממשית הייתה בעיה לשנע סכומי כסף גדולים למרחק מכיוון שהשעורה הייתה כבדה ועלולה להירקב לאורך זמן. לכן עברו האכדים להשתמש במתכת [[כסף (יסוד)|כסף]] (באכדית: kaspum )והוחלט באופן שרירותי שערך כסף שווה לשעורה באותה המשקל. לכן "שיקלו כספום" היה למעשה גוש מתכת של כסף במשקל 11 גרם. המושג "שקל כסף" מוזכר בתנ"ך כמה פעמים, ברובן כמידת משקל למתכת ה[[כסף (יסוד)|כסף]], למשל: סיפור קניית [[מערת המכפלה]] ([[{{תנ"ך|בראשית]] כ"ג, ט"ו-ט"ז|כג|טו|טז|קצר=כן}}), סיפור חנוכת המשכן ([[במדבר]] ז', י"ג והלאה), מצוות [[מחצית השקל]], מצוות [[פדיון הבן]], מחיר הקורבנות לכפרת חטאים ({{תנ"ך|ויקרא|ה|טו|קצר=כן}}), ובמקומות נוספים). אולם השקל מוזכר גם כמידה לשקילת מזון: {{ציטוטון|'''וּמַאֲכָלְךָ''' אֲשֶׁר תֹּאכְלֶנּוּ '''בְּמִשְׁקוֹל עֶשְׂרִים שֶׁקֶל''' לַיּוֹם}} (ספר {{תנ"ך|יחזקאל|ד|י|קצר=כן}}). שני שלישי השקל המקראי נקראים [[פים]].
 
העובדה שמידה זו מוזכרת לרוב בהקשר של מסחר, קניית קרקעות, קנסות ותרומות, הביאה לכך ששמה הפך במשך הזמן, לשמו של מטבע או מספר סוגים של מטבעות קדומים. בתקופת [[המרד הגדול]] נטבעו מטבעות מ[[ארד]] ומכסף, כשעליהם הכתובת "שקל ישראל". כתובת זו וכן ציורים שהופיעו על המטבעות מתקופת המרד הגדול מופיעים על מטבעות השקל המודרניים.