שארל קלרמון-גנו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 7:
|תרומות עיקריות=חפירות בארץ ישראל, [[סוריה]] ובאזור [[הים האדום]]
|ארצות מגורים=[[צרפת]]
|ענף מדעי=[[ארכאולוגיה]], [[מזרחנות]]
|פרסים והנצחה=
|הערות=
שורה 13:
'''שָארל סימון קְלֶרְמוֹן-גָנוֹ''' ([[צרפתית]]: '''Charles Simon Clermont-Ganneau'''{{כ}}; [[19 בפברואר]] [[1846]] - [[15 בפברואר]] [[1923]]) היה [[דיפלומט]], [[מזרחנות|מזרחן]] ו[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] [[צרפת]]י ובן ל[[פסל (מקצוע)|פסל]] צרפתי ידוע. מהבולטים בחוקרי [[ארץ ישראל]] ב{{ה|מאה ה-19}}.
קלרמון-גנו נולד ב[[פריז]]. אחר לימודיו בבית הספר לשפות מזרחיות (École des Langues Orientales; "אקול דה לאנג אוריינטאל") נשלח ל[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|ארץ ישראל]] ([[1867]]) כשהוא בן 21 שנה, והחל לשמש כ[[מתורגמן]] ה[[קונסוליה]] הצרפתית ב[[ירושלים]], ומאוחר יותר ב[[איסטנבול]]. בעת שהותו בירושלים התמסר ללימוד אתריה הארכאולוגיים של העיר והארץ, ורכש מוניטין כאחד מחשובי חוקריה של הארץ ושל [[ארכאולוגיה מקראית|הארכאולוגיה המקראית]]. את המוניטין שלו בנה דרך אחד מהגילויים החשובים לארכאולוגיה המקראית, היא [[מצבת מישע]]. קלרמון-גנו אומנם לא גילה את המצבה,
בשנים [[1873]]–[[1874]] עמד בראש משלחת ארכאולוגית [[בריטניה|בריטית]] ל[[ארץ ישראל]] מטעם [[הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]]. באותה עת הובאה לידיעתו מציאת כתובת עברית חקוקה בסלעים ליד הכפר הערבי [[אבו שושה]] הסמוך לתל העתיק הסמוך, שעדיין לא זוהה עם [[תל גזר]] המקראית. קלרמון-גאנו השכיל לקרוא בכתובת החקוקה בסלע את המלים העבריות "תחום גזר". יתר על כן, הוא הסיק מכך שאם מדובר בכתובת התוחמת אזור מן הדין שיימצאו בסלעים הסובבים את התל כתובות נוספות. הוא יצא לחפש ומצא שלוש נוספות. היו אלה הראשונות מבין שלוש עשרה [[כתובות תחום גזר]] הידועות כיום.
שורה 19:
הוא אף הועסק בידי הצרפתים בחפירות ב[[סוריה]] וב{{ה|ים האדום}}. בשנת [[1875]] קיבל את אות האבירות של [[לגיון הכבוד]]. קלרמון-גנו שירת כמשנה לקונסול ב[[יפו]] בשנים [[1880]]–[[1882]]. בתום תפקידו הקונסולרי חזר לפריז, שם המשיך לעסוק בענייני שפות המזרח. בשנת [[1886]] נתמנה לקונסול מדרגה ראשונה, וכן נתמנה למנהל המוסד בו קיבל את חינוכו, ועבד כ[[פרופסור]] ב[[קולז' דה פראנס]].
בשנת [[1896]] מונה לדרגת [[קונסול כללי]], ואחר-כך ל[[ציר (דיפלומטיה)|ציר]] בשנת [[1906]]. הוא היה הראשון באנגליה שחשף את תרמית המגילות המזויפות של [[מוזס וילהלם שפירא]] בשנת [[1883]]. בשנת [[1903]]
קלרמון-גנו נפטר ב-15 בפברואר 1923 בפריז.
| |||