הבדלים בין גרסאות בדף "פט פרקר"

נוספו 71 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
סקריפט החלפות (אזור, תוכנת, על ידי), תיקון קישור לפירושונים
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} {{סופר |שם=פט פרקר |תמונה=250px |כיתוב=המשוררת הלסבית השחורה פט פר...")
 
מ (סקריפט החלפות (אזור, תוכנת, על ידי), תיקון קישור לפירושונים)
{{סופר
|שם=פט פרקר
|תמונה=[[תמונהקובץ: Pat_Parker.jpg|250px]]
|כיתוב=המשוררת הלסבית השחורה פט פרקר
|תאריך לידה=20 בינואר 1944
|תאריך פטירה=19 ביוני 1989
|מקום לידה=[[יוסטון]], [[טקסס]], [[ארצות הברית|ארה"ב]]
|מקום פטירה=[[אוקלנד (קליפורניה)|אוקלנד]], [[קליפורניה]], ארה"ב
|שם מקורי=
|עיסוק=משוררת, אקטיביסטית
|אתר=
}}
 
 
'''פט פרקר''' (ב[[אנגלית]]: '''Pat Parker'''; {{כ}}20 בינואר 1944 - 19 ביוני 1989), [[משורר]]ת ואקטיביסטית [[אפרו אמריקאי|אמריקאית שחורה]] ו[[לסביות|לסבית]].
 
==ביוגרפיה==
פרקר נולדה ב-20 בינואר 1944, בשם פטרישה קוקס (באנגלית: Patricia Cooks). היא גדלה עד גיל 4 בשכונת עוני שחורה ב[[יוסטון]] אשר ב[[טקסס]], ולאחר מכן עברה משפחתה לאיזורלאזור פרקינסון, שהיה בפריפריית העיר. הם גרו בבית קטן ללא מערכת ביוב באמצע שדה עשבים. אמה, מארי לואיז קוקס, עבדה כעוזרת בית, ואביה, ארנסט נת'ניאל קוקס, חידש צמיגים משומשים לפרנסתו.{{הערה|שם=גייל|1=[http://www.answers.com/topic/pat-parker Gale Contemporary Black Biography: Pat Parker]}}
 
בגיל 17, בעידוד אביה שהאמין שהשכלה היא המפתח לחופש, היא עקרה ל[[לוס אנג'לס]], שם סיימה תואר ראשון. ב-[[1962]], בגיל 18, היא נישאה למחזאי אד בולינס. {{הערה|שם=אנציק|1=[http://www.encyclopedia.com/doc/1G2-2872100056.html Contemporary Black Biography] Brian Escamilla, 1999}} במהלך שלוש וחצי שנות הנישואים, עזבה פרקר את בולינס מספר פעמים, אך תמיד הוא מצא אותה והיא חזרה אליו, עד שהזוג נפרד סופית ב-1966. בראיון לרדיו ב-[[1975]], סיפרה פרקר שבולינס היה מכה אותה, והיא פחדה שהוא יהרוג אותה. במהלך נישואיהם, עבר הזוג לעיר [[אוקלנד (קליפורניה)|אוקלנד]], ולאחר פרידתם פרקר המשיכה בלימודי תואר שני והחלה לעשות אקטיביזם ולכתוב שירה.{{הערה|שם=מייסון|1=[ http://www.amusejanetmason.com/Park_Parker1.htm Movement in Black Biography] Interviews with Anita Cornwell, 1975}}
ב-1966 נישאה שוב, ואף התגרשה מהסופר רוברט פ. פרקר, והחליטה שנישואים הם "לא הדבר שלה". {{הערה|שם=קולות|1=[ http://voices.cla.umn.edu/artistpages/parkerPat.php Ilene Alexander, Voices from the Gap] University of Minnesota }}
 
את הקראת שירתה הפומבית הראשונה עשתה פרקר ב-1963, ועד 1968 כבר הייתה משוררת מקובלת במרחבים אקטיביסטים של נשים - לסביות, פמיניסטיות, ושחורות. נושאי שיריה כללו את [[מלחמת וייטנאם]], זכויות האזרח, גזענות, זכויות נשים ועוד. מה שייחד אותה בתור משוררת היה שהיא לא רק פרסמה את שיריה בכתב, ולא רק הקריאה אותם באירועי חתימה, אלא נתנה בקריאתה מופע, ולכן נחשבה גם למופיעה בימתית. ספרה הראשון, "ילדה של עצמי" (באנגלית: Child of Myself) יצא ב-1972.
 
קהל קוראיה המשיך לגדול במשך שנות ה-70, והיא המשיכה לפרסם שירים, מקבצים, והקלטות שזכו לקבלה פופולרית וביקורתית נלהבת. בתוקפה זו, היא פרסמה אנתולוגיות מוקלטות בשיתוף פעולה עם ג'ודי גראן, והחלו ללמד את עבודתה בתכניותבתוכניות מגדר באוניברסיטות אמריקאיות. שיתופי פעולה נוספים שלה היו עם [[אודרי לורד]], ונוצר בין השתיים קשר הדוק אשר נמשך על למותה של פרקר והיווה השראה לדורות המשך של משוררות ואקטיביסטיות; ועם שריל קלארק, שקראה לפרקר "הקול המוביל" של השירה הלסבית, והגדירה את שירתה של פרקר כמכוונת לעמת את הקהילות הלבנות והשחורות כאחת עם "הסכנה הכרוכה בלהיות לא-לבן, לא-זכר, ולא-הטרוסקסואל בתרבות שהיא גזענית, מיזוגנית, הומופובית, ואימפריאליסטית." {{הערה|שם=מייסון}}
 
בשנות ה-70 פרקר החלה להיות פעילה בארגון [[הפנתרים השחורים]], וב-1980 היא יסדה את המועצה המהפכנית של הנשים שחורות (באנגלית: Black Women's Revolutionary Council), וגם תרמה להקמת קולקטיב דפוס הנשים (Women's Press Collective), בנוסף לפעילות שוטפת במגוון ארגונים להט"בים.{{הערה|שם=אנציק}} מ-1978 ועד 1987 היא עבדה במרכז לבריאות האישה באוקלנד כרכזת רפואית.
פרקר התעקשה על שימוש בעגה מדוברת של הקהילות מתוכן כתבה, כמו זו של שחורים דרומיים משכונות עוני. דבר זה לעתים גרם למבקרי שירה לבטל את עבודתה, מה שעיכב במשהו את קבלת יצירותיה להיכלי האקדמיה, אך עם הזמן דווקא סגנון זה גרם לה להחשב למשוררת עממית (folk) בולטת בזמנה, ולבסוף ליהפך לחלק מהקאנון הספרותי של לימודים שחורים ולימודי מגדר.
 
שירתה נטתה לתמות אוטוביוגרפיות, והיא התייחסה רבות לאירועים מילדותה, לאלימות בנישואיה, לסקס לסבי, ולמאבקי שחרור. היא עשתה הרבה "קולינג אאוט" (calling out - נזיפה פוליטית ו/או קריאה לסדר) בו מתחה ביקורת קשה גם על הקהילות שלה, והזהירה בפני תוצאות אישיות וחברתיות להתעלמות מהבעיות שהעלתה, שכללו אלימות כלפי נשים, נורמליזציה של אנשים להט"בים, והסתפקות בזכויות פורמליות לשחורים (כמו, לדוגמה, גישה לקלפי, ללא שינוי מהותי בממסד שגרם לאפליה בזכויות בחירה מלכתחילה).
 
עם זאת, יש גם הרבה הומור בשיריה, והיא ידועה בשל שימוש ב"פאנצ'ליין" - שורת מחץ, כמו בבדיחה. הפאנצ'ליין לפעמים היה הומוריסטי, אך לפעמים פשוט העביר מסר רגשי חד ומיידי.{{הערה|1=http://www.qualiafolk.com/2011/12/08/pat-parker Pat Parker] Qualia Folk}}
 
==יצירות משמעותיות==
ב-1976 פרסמה פרקר את השיר ''Womanslaughter''. השיר נכתב כתגובה לרציחת אחותה הבוגרת על ידי בן זוגה, כאשר הלה ריצה עונש של שנה בלבד בתכניתבתוכנית שחרור-עבודה בגין הרצח. פרקר
 
שני שירים של פרקר שמייצגים את עמדותיה הרדיקליות ואשר מבטאים נושאים שהיו בזמנה מושתקים במיוחד הם "איפה תהיו" שהיא
:כְּשֶׁהֵם יָבוֹאוּ?
 
(תורגם ע"יעל ידי יעל חזן ופורסם בכּוּשִׁילָאִמָּאשֶׁלָּהֶם: שירה שחורה – אנתולוגיה זמנית. באר-שבע: רָעָב, 2012.)
 
==מורשת==
פט פרקר נחשבת למשוררת מובילה בתחומי לימודים קווירים, פמיניזם ואקטיביזם שחור. נקראו על שמה בניינים רבים, כמו ספריה עירונים ב[[ניו יורק]], מרכז קהילתי ב[[שיקגו]], וכן תכניותתוכניות מלגה ללימודי נשים באוניברסיטות.{{הערה|שם=הארץ|1=[http://www.haaretz.co.il/gallery/literature/.premium-1.2310628 פט פרקר: קולה של מחאה פוליטית ואינטימית] תומר מיכלזון, הארץ, 4 במאי 2014}}
 
==רשימת פרסומים==
 
====אנתולוגיות נבחרות====
*''Where Would I Be Without You? The Poetry of Pat Parker and Judy Grahn'' 1976 Sound Recording Olivia Records
*''Lesbian Concentrate'' Sound Recording 1977 Olivia Records
</div>
 
* [אלי הירש קורא שירה http://elihirsh.com/?p=5561]
* [https://www.youtube.com/watch?v=W1A6BP1kIzQ&feature=player_embedded פט פרקר מופיעה בשירהּ "Womanslaughter"]
 
 
==הערות שוליים==
35,598

עריכות