סון דזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1תרג\2
מ עיצוב
שורה 13:
 
סון דזה מבסס את תורתו האסטרטגית על תפישה ריאליסטית הרואה במלחמה תהליך בעל דינמיקה משלו שקשה מאוד לשלוט בו לאורך זמן. בהתאם לכך, הוא טוען כי יש להעדיף גמישות ואופורטוניזם על פני עקשנות וסבלנות. סון דזה מגדיר את מטרתה של כל מלחמה כ"השגת הכרעה מהירה ומוחלטת". בהתאם לכך הוא מגדיר סולם עדיפויות לפעילות צבאית על פי היחס בין מוחלטות ההכרעה המושגת לבין מהירות ועלות השגתה:
:"{{ציטוטון|הטוב ביותר במלחמה הוא להכריע את האויב ללא כל קרב, שני בטיבו הוא סיכול האסטרטגיה של האויב, שלישי הוא לכרות בריתות נגדו, רביעי הוא להתעמת אתו בשדה הקרב, והגרוע ביותר הוא להטיל עליו מצור"}}.
 
גישה מבוססת עלות/תועלת זו נראית לכאורה מובנת מאליה, אולם כשסוקרים את תולדות המערכות הצבאיות בהיסטוריה האנושית, קל מאוד למצוא מקרים רבים שבהם היא לא ננקטה. סון דזה עמד על התופעה הזאת והזהיר ממה שהוא רואה כסיבתה - השאיפה של שליטים ושל מפקדים צבאיים לזכות בתהילה ולהחשב לגיבורים. סון דזה קורא למפקדים הצבאיים "לפעול בצורה שאינה מביאה כל כבוד או תהילה" ולהקדיש זמן ומשאבים להתכוננות באמצעות איסוף מודיעין, למידת השטח והאויב, והכנת האנשים מבחינה פיזית ומנטלית כנדרש. "דע את האויב, ודע את עצמך", הוא כותב, "ולא תצטרך לחשוש מתוצאותיהם של אפילו מאה קרבות". הוא גם מזהיר מפני ציות עיוור להוראותיהם של שליטים שאינם מבינים די בענייני מלחמה וקובע כי "יש פקודות שאסור למלא".
שורה 19:
במונחים מודרניים ניתן לומר שסון דזה הבחין כי המלחמה היא [[תהליך גבול כאוס]] (''edge of chaos process''). תהליכי גבול כאוס הם תהליכים המתרחשים כתוצאה משילוב של גורמים [[אקראיות|אקראיים]] ו[[כאוס|כאוטיים]] (כלומר גורמים שהם דטרמיניסטיים אבל רגישים מאוד לתנאי סף), ולכן בלתי אפשרי לחזות באופן מדויק את אופן התפתחותם או את תוצאותיהם. מטבעה הכאוטי של המלחמה, קבלת החלטות במהלכה תכלול תמיד אלמנט חזק של אי ודאות. סון דזה קובע, לכן, כי אחת היכולות החשובות ביותר למנהיג צבאי היא לדעת כיצד לנצל את ענייני הכאוס לטובתו על ידי הטעייה מכוונת של האויב מצד אחד, ופעולה בהתאם לתהליך מסודר ומהיר של קבלת החלטות וביצוען המדויק מצד שני. "בשדה הקרב תמיד ישרור כאוס", הוא כותב, "אולם אסור שישתרר אי סדר במחנֵךָ שלך. מה שנראה כאי סדר הוא למעשה תוצאה של תכנון נכון".
 
בכך שהבחין באופי הגבול הכאוטי של המלחמה, הניח סון דזה את אחד היסודות החשובים לתפיסה הריאליסטית של המלחמה בפרט וההתנהלות המדינית בכלל. אחת השגיאות הרווחות אצל שליטים ומפקדים צבאיים בכל הזמנים בנוגע למלחמה וליציאה אליה היא ההסתמכות על אמונה מעורפלת ביכולתם, בהגנתה של השגחה עליונה כלשהי או פשוט בזה ש"יהיה בסדר". סון דזה יוצא בספרו יותר מפעם אחת נגד תפיסה בלתי ריאליסטית זו. לדוגמה, בתחילת הפרק האחרון של "אמנות המלחמה" העוסק במרגלים והפעלתם הוא כותב כי "{{ציטוטון|תהיה זו אכזריות בלתי נסבלת מצד השליט, לפעול בהתאם לניחושים, עצות של מכשפים או תחושות בטן"}}.
 
==הגדרת הניצחון==
לשיטתו של סון דזה הניצחון הוא לא בהכרח ניצחון בשדה הקרב או הבסה טוטלית של האויב. סון דזה אומר שעדיף להכניע מאשר להביס. הבנה זו נקראת בשם "הלכידה השלמה". אחת האמרות הידועות שלו בקשר להבנה הזו היא:
 
"{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לכידת מדינה בשלמותה עדיפה. הבסתה נחותה מכך.{{ש}}
לכידת צבא בשלמותו עדיפה. הבסתו נחותה מכך.{{ש}}
לכידת חטיבה בשלמותה עדיפה. הבסתה נחותה מכך.{{ש}}
לכידת מחלקה עדיפה. הבסתה נחותה מכך.{{ש}}
לכידת כיתה בשלמותה עדיפה. הבסתה נחותה מכך."}}
 
מצב נוסף בו הניצחון אינו שלם הוא כאשר צבא מנצח, אולם אינו מבסס את ניצחונו, טעות העלולה להוביל לתבוסה. מקרה אחר בו ניצחון במלחמה אינו שלם, ואולי אפילו אינו ניצחון כלל, הוא כאשר המלחמה אורכת זמן רב והנזק ממנה גדול יותר מן התועלת שהיא מביאה. משום כך מלמד סון דזה כי אם הפיקוד הצבאי אינו בטוח ביכולתו לנצח במלחמה במהירות אסור לו לצאת למלחמה.