האדם הסביר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 28:
==הבעייתיות בהגדרת האדם הסביר==
בפסקי דין לגבי "קינטור" (התגרות באדם והבאתו לידי עשיית מעשה יוצא דופן)- פרט למקרים ספורים שבהם הכיר בית המשפט בטענת הקינטור, נצברת בפסיקת בית המשפט העליון רשימה הולכת ומתמשכת של התעללויות מכל סוג, ובכולם חוזר בית המשפט ומורה פעם אחר פעם כי האדם הסביר על כל חולשותיו ופגמיו לא היה עלול אפילו להיתקף באותה חמת זעם הנגמרת במותו של הקורבן{{הערה|1=יורם שחר, '''האדם הסביר והמשפט הפלילי''', הפרקליט, ל"ט 78, עמ' 90-91}}.
אולם כשפונים למקרים בהם מוטלת אחריות פלילית על בסיס רשלנות משתנה לחלוטין דמותו של האדם הסביר- תכונותיו מוכתבות על פי הסטנדרטים שבית המשפט רוצה לאכוף- דוגמה לכך היא אדם שהשאיר מקרר נטוש בחצרו אשר גרם לשתי פעוטות לקפח את חייהן הואשם בגרימת מוות ברשלנות על אף ש"שורה ארוכה של אנשים ונשים סבירים ושומרי חוק לא היה צופה מראש שילדים ישחקו במקרר נטוש וימצאו את מותם"{{הערה|1=ע"פ 196/64 '''היעץ המשפטי נ' בש''', פ"ד י"ח[4] 568}} ואכן לאחר פסיקת בית המשפט חוקק חוק האוסר על נטישת מקרר בלא לעקור את דלתו{{הערה|1=חוק למניעת מפגעים (בטיחות מקררים), תשכ"ה-1965, סעיף 2- איסור על נטישת מקרר בלא לעקור את דלתו}}. דוגמה זו מראה בבירור שבית המשפט הכתיב סטנדרט שמייצג לדעתו את האדם הסביר ולאחר מכן סטנדרט זה אכן חוקק.
| |||