סרט קצר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 5:
תחילת השימוש במונח באמריקה של העשור השני של [[המאה ה-20]]. בתקופה זו, החלה מגמת התארכות של סרטי הקולנוע. בתוכנייה קולנועית טיפוסית, הוקרנו מספר סרטים קצרים ורק אחריהם סרט באורך מלא. סרטים קצרים אלה היו מצולמים או סרטי [[הנפשה|אנימציה]]. בעיקר נעשה שימוש בסרטי [[קומדיה]] קצרים, בכיכובם של קומיקאים מפורסמים כמו [[צ'ארלי צ'פלין]], [[לורל והארדי]] ו[[באסטר קיטון]], שחקנים שהתפרסמו בזכות הסרטים הקצרים לצד סרטיהם באורך מלא.
 
סרטים מצוירים ו[[יומן קולנוע|יומני קולנוע]] החלו את דרכם בדרך זו. לעתים פחות תכופות, הוקרנו גם סרטי מסע, ביוגרפיות מוסרטות או [[קונצרט|קונצרטים]]. תבנית זו הייתה כה פופולרית, עד שרובן ככולן של חברות הפקת הסרטים העסיקו מחלקות שלמות, שתפקידן היה לפתח ו[[מפיק (קולנוע וטלוויזיה)|להפיק]] סרטים אלה. בתקופת ה[[סרט אילם|סרטים האילמים]] וראשית תקופת הסרטים הקוליים, היו חברות שיצרו אך ורק סרטים קצרים.
 
[[שנות ה-50 של המאה ה-20|בשנות ה-50]], עם התחזקות מעמד הטלוויזיה בתרבות הפופולרית, ירד קרנם של הסרטים הקצרים. סרטים קצרים ישנים שודרו בשידורים חוזרים בחינם, ורק הסרטים המצוירים הפופולריים המשיכו להיות מופקים. עד סוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], עלות ההפקה של סרטים קצרים מסחריים לא הצדיקה את התמורה, והם נעלמו כליל מהמסכים של [[בית קולנוע|בתי הקולנוע]].