רחוב יפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר פרקים לפי ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 40#הצבעה
החומה פורקה, נהרסה, סביב 1870.
שורה 4:
'''רחוב יפת''' הוא אחד ה[[רחוב]]ות הראשיים של [[יפו]]. הוא [[שמות רחובות בתל אביב-יפו|קרוי על שמו]] של [[יפת]] בנו של [[נח]], מייסד העיר על פי אחת האגדות. בעבר נקרא "רחוב עג'מי", על שם איברהים אל-עג'מי, קדוש פרסי. הרחוב עובר מעל [[רחוב יהודה הימית]] בגשר שהוקם בזמן [[המנדט הבריטי]].
 
הרחוב היה בעבר דרך שהקיפה את חומות [[יפו העתיקה]],. ולאחרלאחר הריסתפירוק והריסת החומה, סביב 1870, וצמיחת העיר, הפכההפך לרחוב מסחרי מרכזי. הדרך חיברה בעבר בין יפו ל[[עזה]] וכיום הרחוב מקשר בין [[כיכר השעון]] לעיר [[בת ים]] (ממשיך לרחוב בלפור). הדרך הייתה אחת משלוש דרכים שיצאו מיפו לערים מרכזיות, יחד עם דרך שכם (כיום רחוב רזיאל ובהמשכו רחוב אילת, דרך תל אביב-יפו ו[[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]]) ודרך נוספת ל[[ירושלים]] דרך [[רמלה]] (כיום רחוב עולי ציון ודרך בן צבי). ב"גן השניים" ברחוב יפת פינת רחוב ציונה תג'ר ניצב "[[מבנה השנאה]] (טרנספורמציה)" שתוכנן בשנת [[1923]] על ידי האדריכל [[אלכסנדר ברוולד]].
 
לאורך רחוב זה מספר אתרים חשובים (מצפון לדרום):