עבדורחמן עבדי פאשה ארנבוט – הבדלי גרסאות

(תיקון קישור לפירושונים)
==קריירה==
עבדי פאשה עלה בהדרגה ב[[הייררכיה]] של היניצ'רים עד לעמדות הגבוהות ביותר בצבא ובמינהל העות'מאני. ב-[[2 במאי]] [[1559]] התמנה למפקד העליון של היניצ'רים. הוא התנסה בהגנה על מבצרים, כמו בשנת [[1669]] במצור על [[קנדיה]] ([[הרקליון]]) ב[[כרתים]], שבו התופקים הו[[ונציה|ונציאנים]] נאלצו לסגת.
במידה לא מבוטלת בגלל דיכוי המרד בכרתים, זכה עבדי פאשה להתמנות לו[[וזיר]]. בשנת [[1672]] פיקד על היניצ'רים בכיבוש העיר [[קמניץ|קמנייץ פודילסקי]] בשנת [[1674]] פיקד על מסע צבאי באוקראינה בשם אדונו, הסולטאן [[מהמט הרביעי]]. הוא שמר את תפקידו כווזיר גם כשנשלח כמושל (ביילרביי) בפרובינציות גדולות ([[איילט]]ים) ברחבי האימפריה. ב-[[25 ביולי]] [[1674]] נשלח לבגדד, שנכבשה בחזרה מידי ה[[האימפריה הספווית|ספווידים]]. ב-[[11 במאי]] [[1676]] היה למושל של מצריים המורדת. לא ידוע באילו נסיבות הודח בקיץ 1680 מן התפקיד, יש משערים שמסיבות גיל, בגלל היותו מעל גיל 75. אולם ב-[[24 במאי]] [[1681]] התמנה לביילרביי של [[בוסניה (פרובינציה עות'מאנית)|בוסניה]] ובתוקף תפקיד זה השתתף בקרבות בהונגריה בשנת [[1682]]. ב-[[12 באוקטובר]] [[1683]]. ב-[[12 באוקטובר]] [[1682]] הופקד על הגנת קמנייץ ולאחר מכן ב-[[20 בדצמבר]] [[1683]] נקרא ל[[השער הנשגב|שער הנשגב]]. בהמשך הועבר שוב בצורה תמוהה מתפקיד לתקפיד ומאזור אחד למשנהו.
בסוף נובמבר [[1684]] התמנה בתפקיד הביילרביי של בודה, כשהשלטון העות'מאני בעיר הזאת נמצא מאויים על ידי כוחות מאוחדים של [[האימפריה הרומית הקדושה]] ושל בני בריתה. אך בחורף [[1685]] הועבר לתפקיד של מפקד הכוחות הטורקים בהונגריה וכעבור זמן קצר נשלח כביילרביי ל[[חלבחאלב]] הרחוקה והשלווה. [[20 בדצמבר]] [[1685]] שוב נשלח להונגריה קודם כמפקד הצבא ולאחר מכן כביילביי של בודה.
 
==המגן האחרון של בודה העות'מאנית==