|
סקס<!--לא בוט מחלות-->
[[תמונה:Black Death.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[המוות השחור]] הוא מחלה קטלנית ([[דבר (מחלה)|דבר]]) שהביאה למותם של מיליוני בני אדם בימי הביניים]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=פגיעה בגופו של יצור חי|אחר=מַחְלָה, בתו של צלפחד|ראו=[[בנות צלפחד]]}}
'''מחלה''' היא פגיעה ב[[גוף|גופו]] של [[אורגניזם|יצור חי]], הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף או ה[[נפש]]. מחלה, בהגדרתה הביולוגית היא הפרה של תהליך ה[[הומיאוסטזיס]]. במקרים רבים למחלה יש הן ביטוי פיזי-גופני והן ביטוי נפשי.
מחלות יכולות להיגרם כתוצאה מגורם פנימי, כגון [[פגם גנטי]] או שינוי כרוני בגוף, או כתגובה לגורמים חיצוניים, כגון [[חיידקים]], [[נגיף|נגיפים]], או [[טפיל]]ים אחרים. גורמים חיצוניים אינם בהכרח יצורים חיים; [[קרינה]] ו[[תרכובת|תרכובות]] שונות (כגון [[עופרת]], [[ציאניד]] ושלל [[רעל]]ים אחרים) מהוות דוגמאות לכך.
מחלה נבדלת מ'''[[טראומה גופנית|טראומה]]'''; זו מוגדרת כפגיעה פיזית בגוף '''המגיעה מבחוץ'''. טראומה היא לרוב מהירה ורגעית: פציעה, [[כוויה]], חנק. במחלות רבות אמנם קיימת פגיעה פיזית בגוף (למשל: [[הסתיידות העורקים]], [[סיסטיק פיברוזיס]]), אך זאת נובעת מגורמים פנימיים.
במחלות אצל [[בן אדם|בני אדם]] מטפל [[רופא]] או כל בעל מקצוע מתחומי ה[[רפואה]] השונים, ובמחלות של [[בעלי חיים]] מטפל [[וטרינר]]. גם [[צמחים]] סובלים ממחלות רבות; אלו נחקרות בתחום ה[[בוטניקה]]. גורמים שונים, בעיקר נגיפים ו[[מוטציה|מוטציות]], פוגעים אף בחיידקים, [[פטריות]] ו[[פרוטיסט]]ים, אם כי למצבים אלו לא מקובל להתייחס כאל "מחלות".
מספר ענפים ב[[ביולוגיה]] וב[[רפואה]] חוקרים את המחלות:
* '''[[פתולוגיה]]''' חוקרת באופן כללי את דרכי פעולתן של המחלות.
:* '''[[פתופיזיולוגיה]]''' - ענף משנה של הפתולוגיה - חוקרת את השתלשלות האירועים המביאה להופעת [[תסמין|תסמיני]] המחלה, ואת הדרכים בהן משפיעים גורמי מחלה שונים על תפקוד הגוף.
* '''[[אפידמיולוגיה]]''' במובן המקורי שלה - חוקרת את המחלות המדבקות, ברמת האוכלוסייה. אפידמיולוגיה במובן המורחב חוקרת תפוצת התחלואה בכלל והשלכותיה באוכולוסיה מסוימת.
== מהלך ומשך המחלה ==
את המחלות ניתן למיין לפי מספר שיטות. אחת האינטואיטיביות שבהן היא מיון לפי משך המחלה:
* '''מחלה אקוטית''' (חריפה): מחלה המתפרצת לפתע, המלווה בסימפטומים בולטים, ובדרך-כלל חולפת מהר. המצב שלאחר תקופת המחלה נקרא '''החלמה'''. אם המחלה החריפה בשנית היא קרויה '''מחלה חוזרת'''.
* '''מחלה כרונית''' (ממושכת): מחלה אותה נושא ה[[חולה]] במשך זמן רב, לעתים כל חייו. במחלה זו המצב קבוע למדי ברוב הזמן. '''התפרצות אקוטית''' עלולה להתרחש מדי כמה זמן; תקופות רגיעה נקראות '''הפוגות'''. ניתן להבחין בשני סוגים של מחלה כרונית:
:*'''מחלה פרוגרסיבית''' (מתקדמת): לאחר ההפוגה עלולים להתפתח סימפטומים חריפים.
:*'''מחלה מתמידה''': מחלה כרונית שאינה מתקדמת.
את מצבי הביניים שבין מחלה חריפה למחלה ממושכת מגדירים כ'''מחלות תת-חריפות''' או '''תת-ממושכות'''.
== סוגי מחלות ==
מחלות פוגעות בגוף בצורות שונות. במקרים רבים פועלים כמה מנגנונים יחדיו לגרימת תסמיני המחלה. סוגים שונים של מחלות אף מטופלים באופנים שונים. נביא כמה דוגמאות:
==== [[פגם גנטי|מחלות תורשתיות]] ====
'''[[סיסטיק פיברוזיס]]''' ו'''[[פנילקטונוריה]]''' הן מחלות תורשתיות; בכל [[תא]]י גופו של החולה קיים [[גן (ביולוגיה)|גן]] פגום ב[[חומר תורשתי|חומר התורשתי]], הגורם לייצורו של [[חלבון]] פגום. החלבון גורם לפעולה משובשת של התאים, המביאה (בשתי מחלות אלו) להצטברות הרסנית של [[חומר]]ים מזיקים בגוף וכתוצאה מכך להרס רקמות (בסיסטיק פיברוזיס - בעיקר ב[[ריאות]], בפנילקטונוריה - ב[[מוח]]). כיום עומד מספר המחלות הגנטיות הידועות על כ-4,000; אולם סביר להניח שמחלות רבות שמקורן ואופן הופעתן טרם ידוע הן למעשה גנטיות.
'''טיפול''': רוב המחלות הגנטיות הן חשוכות מרפא, כיוון שהפגם מצוי בכל תאי הגוף, דבר ההופך את תיקונו לכמעט בלתי-אפשרי. הקלה מסוימת ניתן להעניק באמצעות טיפול סימפטומלי (טיפול המתמקד בהקלת תסמיני המחלה, מבלי להילחם בגורם המחלה; חולי סיסטיק פיברוזיס, למשל, נוטלים [[תרופה|תרופות]] הממיסות את הריר שהצטבר ומביאות להקלה בנשימה) או באמצעות הימנעות מגורמים מסוימים (מזונות, למשל) המחמירים את המחלה (חולי פנילקטונוריה, למשל, נמנעים ממאכל מזונות המכילים את [[חומצת אמינו|חומצת האמינו]] [[פנילאלנין]]; זהו החומר שתאי הגוף אינם מסוגלים לפרק ואשר עקב כך מצטבר במוח).
==== [[סרטן (מחלה)|סרטן]] ====
'''[[סרטן (מחלה)|סרטן]]''' הוא למעשה שמן של כמה מחלות שונות; המשותף לכולן: [[מיטוזה|חלוקה]] מהירה ובלתי-נשלטת של תאים בגוף. התרבות זאת נגרמת עקב שיבוש במנגנון ה[[ביוכימיה|ביוכימי]] המפקח על חלוקת התא. הגורמים לשיבוש זה מגוונים: לעתים הוא נגרם על ידי מוטציות (ולפיכך מהווה הסרטן לעתים מחלה תורשתית), לעתים על ידי חומרים מזיקים החודרים לגוף (כגון [[אזבסט]] ו[[ניקוטין]] הקיים ב[[סיגריה|סיגריות]]) ולעתים על ידי טפילים, כגון נגיפים מסוימים.
'''טיפול''': עדיין לא קיים טיפול הגורם לתאים סרטניים להפסיק להתחלק. הטיפולים הקיימים מתמקדים, אם כך, בהרס מוחלט של הרקמה הסרטנית (באמצעות [[קרינה]] או תרופות) או בהסרתה (באמצעות[[ ניתוח]]).
==== [[מחלה זיהומית|מחלות זיהומיות]] ====
[[תמונה:Cholera bacteria SEM.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[חיידקים]] גורמים לאלפי מחלות. בתמונה: חיידקי [[כולרה]]]]
'''[[דיזנטריה]]''' ו'''[[שפעת]]''' נגרמות על ידי טפילים: [[חיידקים|חיידק]] או [[פרוטיסט]] ([[אמבה]]) בדיזנטריה ו[[נגיף]] בשפעת. הטפילים מתרבים בגוף ותוך כדי כך מפרישים [[רעלן|רעלנים]] אשר משבשים בדרכים שונות את פעילותם התקינה של תאים סמוכים. בדיזנטריה הטפילים מתרבים בעיקר ב[[מעי]]; הנזק לתאים מתבטא בשיבושים ב[[עיכול]], בהפרשה מוגברת של [[מים]] מהתאים (הגורמת ל[[שלשול]]) וב[[כאב]]. בשפעת מתרבים הנגיפים בריאות; שם הם גורמים גם כן להפרשה מוגברת של מים מהתאים, דבר המתבטא ב[[שיעול]] ובקשיי נשימה. לאחר שהגוף מזהה את הטפילים הזרים הוא מנסה להילחם בהם באמצעות [[מערכת החיסון]]. "לחימה" זו גורמת לעייפות ולעליית [[חום (תסמין)|חום]] הגוף. מסלול מחלה זה (טפילים המפיצים רעלנים) הוא מהנפוצים ביותר. האופן בו הטפיל מזיק לגוף וגורם לתסמיני המחלה נקרא [[פתוגניות]].
'''טיפול''': רובן המוחלט של התרופות הקיימות כיום מיועדות ללחימה בטפילים. כמה מהתרופות החשובות ביותר ללחימה בחיידקים מיוצרות באופן [[טבע]]י על ידי [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] מסוימים; תרופות אלו קרויות [[אנטיביוטיקה]]. הלחימה בנגיפים קשה יותר, כיוון שהם נוהגים לפלוש אל תאי הגוף ולגדול בתוכם; קשה, לפיכך, לגרום לפגיעה בנגיף תוך הימנעות מפגיעה בתא המאחסן אותו. למרות זאת, קיימות תרופות אנטי-נגיפיות (אנטי-ויראליות) רבות, המתמקדות ברובן בפגיעה ביכולת הנגיף לפלוש אל התא או להתרבות. חיידקים ונגיפים רבים פיתחו במשך השנים עמידות בפני תרופות, דבר המצריך הרכבה תמידית של תרופות חדשות.
==== [[:קטגוריה:הפרעות מטבוליות|מחלות מטבוליות]] ====
מחלות אלו מתחלקות לשני סוגים: מחלות בהן קיים מחסור בחומרים מסוימים, ומחלות בהן הגוף אינו מסוגל לפרק חומרים מסוימים.
'''[[רככת]]''', '''[[אנמיה]]''' ו'''[[צפדינה]]''' נגרמות מחוסר בחומרים מסוימים בגוף. ברככת מדובר ב[[ויטמין D|וויטמין D]], אשר תורם לספיגת [[סידן]] ב[[עצם (אנטומיה)|עצמות]]; בהיעדרו מתרככות העצמות ומתעקמות תחת [[משקל (פיזיקה)|משקל]] הגוף. בסוגים מסוימים של אנמיה החומר החסר הוא [[ברזל]], המהווה מרכיב עיקרי ב[[המוגלובין]], אשר נמצא ב[[תא דם אדום|כדוריות הדם האדומות]] ונושא את ה[[חמצן]] ב[[דם]]; בהיעדר ברזל לא מיוצר מספיק המוגלובין, ולפיכך - כדוריות אדומות; תאי הגוף לא מקבלים מספיק [[חמצן]] והחולה חש חולשה כללית. בצפדינה החומר החסר הוא [[ויטמין C]], התורם לבניית החלבון המבני [[קולגן]]; חלבון זה מצוי ברוב [[רקמת חיבור|רקמות החיבור]] בגוף: כלי דם, [[שריר]]ים, [[שן|שיניים]], עצמות ו[[עור]]; בהיעדרו נהרסות רקמות אלו ומתחילות לדמם ולהתנוון.
'''טיפול''': מחלות מטבוליות של חסר בחומרים בגוף ניתן לרפא בדרך-כלל באופן מהיר על ידי צריכה מוגברת של החומר החסר.
'''[[סוכרת]]''' ו'''[[פנילקטונוריה]]''' נגרמות עקב הצטברות של תרכובות במקומות שונים בגוף ולעתים אף בכולו. מחלות אלו נגרמות כתוצאה ממחסור ב[[אנזים]] או [[הורמון]], ורובן תורשתיות. בפנילקטונוריה מדובר על חומצת האמינו [[פנילאלנין]]. חומצה זו מצטברת במקומות שונים בגוף ובעיקר ב[[מוח]], עקב העדר האנזים פנילאלנין הידרוקסילאז. בסוכרת מדובר על חד-הסוכר [[גלוקוז]]. במחלה זו מדובר על הורמון ה[[אינסולין]], אם כי ברוב המקרים הוא נמצא בגוף של חולי סוכרת.
'''טיפול''': מחלות מטבוליות של חסר באנזימים או הורמונים לא ניתן לרפא, מפני שכמעט לא ידועה כיום על דרך לגרום לגוף לייצר אנזימים או הורמונים. הטיפול מבוסס לרוב על ידי הימנעות מהחומרים אותם הגוף אינו מפרק, או על ידי החדרת האנזים או ההורמון אל הגוף בדרך מלאכותית.
==== [[מחלת חיסון עצמי|מחלות חיסון עצמי]] ====
'''[[כרסת]]''' ו'''[[טרשת נפוצה]]''' הן מחלות חיסון עצמי. במחלות אלו מזהה בטעות מערכת החיסון של הגוף תאים מסוימים בגוף עצמו כגורמים זרים, בהם יש להילחם. בכרסת מדובר בתאי המעי; מערכת החיסון תוקפת אותם וגורמת לבעיות חמורות בעיכול ולכאבי [[בטן]]. בטרשת נפוצה מדובר בתאי העצב - [[נוירון|הנוירונים]]; מערכת החיסון תוקפת אותם וגורמת לשיבוש ב[[מערכת העצבים]], וכתוצאה מכך לקשיים מוטוריים (תנועתיים) ול[[נכות]].
'''טיפול''': מחלות אוטואימוניות הן לרוב חשוכות מרפא, וגם הגורמים להן ברובם אינם ידועים. אסטרטגיית הטיפול דומה לזו שבמחלות הגנטיות. חולי טרשת נפוצה, למשל, עוברים טיפולים תרופתיים בעיקר על ידי [[אינטרפרון]], [[אימונו-מודולטורים]] (לעתים במצבים חריפים גם [[קורטיקוסטרואיד]]ים) העשויים להאט את התקדמות המחלה ולהפחית את תדירות ההתלקחויות (ההחמרות) כמו כן טיפולים [[פיזיותרפיה|פיזיותרפיים]], המאיטים את התנוונות השרירים ומשפרים את היכולת המוטורית.
==== [[מחלות פנימיות]] (של איבר) ====
== הדבקה ==
[[תמונה:Africa HIV-AIDS 300px.png|שמאל|ממוזער|300px|מחלת ה[[איידס]], הנגרמת על ידי נגיף, הפכה למגפה של ממש באזורים מסוימים בעולם. בתרשים: שיעור חולי האיידס מכלל האוכלוסייה במדינות אפריקה]]
מאפיין נוסף לפיו ניתן למיין מחלות הוא יכולת ההדבקה שלהן - יכולתן להתפשט בין [[אורגניזם|יצורים]] שונים. מחלות גנטיות או מחלות שנגרמות משינויים עצמיים-פנימיים בגוף כמעט לעולם אינן מדבקות; מחלות הנגרמות על ידי אורגניזם זר (או נגיף) מדבקות במרבית המקרים; הדבר תלוי בדרך-כלל במיקומו של מוקד המחלה. לדוגמה, זיהום נגיפי ב[[דרכי הנשימה]] הוא בדרך-כלל מדבק מאוד, שכן בתהליך ה[[נשימה]] פולט החולה [[אוויר]] מזוהם בנגיפים, היכולים בקלות לחדור לגופם של אנשים אחרים.
מחלות מדבקות יכולות לעבור מיצור ליצור במגע ישיר או דרך גורם שלישי (יצור אחר או מדיום כלשהו). מחלת ה[[איידס]], למשל, עוברת רק במגע ישיר; מחלת ה[[מלריה]] מועברת דרך [[יתוש]]ים; מחלות רבות של [[מערכת העיכול]] עוברות דרך [[מזון|מזונות]] ומקורות [[מים]].
רמת ההדבקה תלויה גם ביכולתו של הטפיל לשרוד מחוץ לגוף; נגיף ה-[[HIV]], למשל, הגורם למחלת האיידס, לא מסוגל לשרוד מחוץ לגוף יותר מכרבע שעה; הסיכוי להדבקה, אם כן, שלא במגע ישיר, הוא מזערי.
==מצב נכות כמחלה, גישה מודרנית להגדרת מושג המחלה==
הגישה הרווחת בעולם המערבי נוטה לצרף לרשימת המחלות גם מצבי נכות מסוימים ולא רק "תהליכי פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף או הנפש." דוגמה למצב נכות כזה הוא [[הפרעת דחק פוסט טראומתית]], או PTSD. כיום מקובל בקרב רופאים רבים לראות בתסמונת פוסט טראומה מחלה הדורשת טיפול. בהדרגה הגישה הרואה גם בנכויות מחלות מתפשטת וכיום גם [[הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות]] ואפילו [[השמנת יתר]] מוכרות בקופות החולים כמחלות הדורשות לעתים טיפול תרופתי על מנת להקטין את הנזק שהן גורמות, ורופאי המשפחה מונחים לטפל בהם בהתאם.
== שמות של מחלות בעברית ==
ב[[עברית]] משמש המשקל '''קַטֶלֶת''' להקניית שמות למחלות נפוצות או ידועות: [[שחפת]], [[אדמת]], [[צהבת]], [[טרשת נפוצה|טרשת]], [[שלבקת]], וכן [[צרעת]], [[שפעת]] ו[[מלריה|קדחת]] (התנועה משתנה עקב העיצור הגרוני באות השלישית של השורש).
לעתים השם הלועזי הוא הנפוץ, אך שם עברי קיים לצידו: לייפת כיסייתית הוא שמה העברי של סיסטיק פיברוזיס, למשל; [[צפדת]] הוא שמה העברי של [[טטנוס]]. לעתים משמש המשקל קטלת לציון סימפטומים הנגרמים על ידי מספר מחלות, ושאינם מהווים מחלה בפני עצמה: [[שעלת]], [[נזלת]], [[קרחת]].
ב[[מטפורה|השאלה]] משמש המשקל קטלת לציון תופעות שליליות המשולות למחלות: סחבת (ביורוקרטיה), ניירת (כמות מסמכים מופרזת), זחלת (הליכה או פעולה איטית מדי), דברת ופטפטת (דיבור מופרז), תרגמת ([[תרגום]] קלוקל משפה זרה).
==ראו גם==
* [[סיכון יחסי]]
* גלית קאופמן, [http://www.haaretz.co.il/news/health/research/.premium-1.2420894 המטופל חולה - ובן המשפחה סובל], [[הארץ]] 9 בספטמבר 2014
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{כל-זכות|מחלות, תסמונות ולקויות}}
* [http://www.kizur.co.il/search_group.php?group=20&sub_group=34 ראשי תיבות של מחלות בעברית]
{{הבהרה רפואית}}
<!--לא בוט מחלות-->
[[קטגוריה:פתולוגיה]]
[[קטגוריה:מחלות|*]]
| 