מצב חירום – הבדלי גרסאות

[[ממשלה]] יכולה להכריז כי ה[[מדינה]] נמצאת ב'''מצב חירום'''. בזמן מצב החירום הממשלה יכולה להשעות או/ו לשנות את תפקוד וסמכויות [[הרשות המבצעת]], [[הרשות המחוקקת|המחוקקת]] ו[[הרשות השופטת|השופטת]]. בנוסף, מצב החירום מזהיר את האזרחים כי עליהם לשנות את אורח החיים הרגיל שלהם, וכן מפעיל את תוכניות החירום בארגונים הממשלתיים. הממשלה יכולה להכריז על מצב חירום בזמן [[אסון]] שנגרם על ידי ה[[אסון טבע|טבע]] או האדם, הפרות סדר על ידי אזרחים, [[הכרזת מלחמה]] או סכסוך מזויין פנימי או חיצוני.

מצב חירום יכול להצדיק (או לתרץ) הגבלת [[זכויות אזרחיות]] המעוגנים בחוקי היסוד או ה[[חוקה]] של המדינה. אופן הביצוע משתנה בהתאם למדינה. חוקים בינלאומים מאפשרים למדינה להגביל זכויות, לדוגמא: מדינה יכולה [[מעצר|לעצור]] ולהחזיק אזרחים ללא משפט. [[האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות]] קובעת בחלק 2, סעיף 4, כי ניתן להגביל זכויות "רק כאשר מתקיים מצב חירום המאיים על חיי האומה" וגם אז לא ניתן לפגוע בזכות לחיים, החופש מעינויים ועבדות, [[חירות המחשבה|חופש המחשבה]] ו[[חופש האמונה|האמונה.]]<ref>.{{הערה|1=[http://www.ohchr.org/EN/ProfessionalInterest/Pages/CCPR.aspx International Covenant on Civil and Political Rights]</ref>}}

ב[[ויקטוריה (אוסטרליה)|ויקטוריה]] יכול ראש הממשלה יכול להכריז על מצב חירום אם יש איום על התעסוקה, ביטחון הציבור או השמירה על הסדר. התוקף פג לאחר 30 יום, והחלטה של בית הנבחרים העליון או התחתון יכולה לבטלו מוקדם יותר.