גן שמואל – הבדלי גרסאות

בשנת [[1935]] הצטרף הקיבוץ לתנועת [[הקיבוץ הארצי]]; וכן, הגיעה קבוצת חניכי "[[השומר הצעיר]]" מ[[צ'כוסלובקיה]]. הקיבוץ חובר לרשת ה[[חשמל]], והותקן ה[[טלפון]] הראשון במשק. בשנת [[1936]] הצטרפה קבוצה של חברת הנוער מ[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]]; וכן נרכש ה[[רדיו]] הראשון והוצב בחדר האוכל. בשנת [[1938]] נרצח חבר הקיבוץ יצחק גלייכר בעת ששמר על העובדים בשטחי החמרה. ב-[[1941]] הושלם מבנה הקבע לחדר האוכל. ב-[[1942]] הוקם מפעל תעשייה למוצרי פרי הדר שהתפתח לגדול מפעלי השימורים בישראל אחרי הקמת שותפות עם מפעל קיבוצי שני בראשית שנות ה-2000, "גן-שמואל מזון". עםהמפעל מייצר מכירות של כ-200 מיליון דולר לשנה, הרוב הגדול ליצוא. הצורך במפעל עלה עקב הקושי למכור את פירות ההדר בחוץ לארץ בשנות [[מלחמת העולם השנייה]]. באותה שנה חזרו בני הקיבוץ הראשונים מההכשרה במוסד החינוכי ב[[משמר העמק]] והצטרפו כחברים לקיבוץ. בשנת [[1944]] הצטרפו חברים נוספים מחברת הנוער וכן הצטרפו חניכי השומר הצעיר בתל אביב (גדוד "השדה"). שנה לאחר מכן צורפו לקיבוץ קרקעות נוספות, בהיקף של 280 דונם. בשנת [[1946]] הצטרפו ניצולי [[השואה]] מחברת הנוער "איתנים" לקיבוץ, הוקם ה[[מתבן]], ונרכש [[מקרן]] ה[[קולנוע]] הראשון. ב-[[1947]] הונחה [[אבן פינה|אבן הפינה]] למוסד החינוכי בקיבוץ.