אברהם חיים אדאדי – הבדלי גרסאות

 

== תולדות חייו ==

בהיותו נער צעיר נפטרו הוריו, והוא גודל בבית סבו ר' נתן אדאדי, שם למד והתעלה בתורה שהייתה משאת נפשו.

בין התלמידים שלמדו בישיבתו של ר' נתן היה ר' [[יהודה לביא]] מצאצאי ר' [[שמעון לביא]] והיה אחד מרבותיו של ר' אברהם.

בדרכם לצפת הטילו עגן בנמלים שונים כדי להצטייד במזון ומים. תחנתם הראשונה היתה ב[[טריאסטה]] שב[[איטליה]]. משם נסעו ל[[חיפה]], ומשם המשיכו ל[[עכו]], אליה הגיעו בבקר חג השבועות. לאחר החג שמו פעמיהם לצפת.

 

 

בשנת [[תק"צ]] ([[1830]]) חזר רבי אברהם לעיר הולדתו טריפולי ושימש בה רב, ראש ישיבה ו[[אב בית דין|אב]] [[בית דין]] שבין דייניו היו הרבנים: רבי [[חיים הכהן]], רבי [[פרג'אללה דאבוש]], רבי [[שלום עגיב]] ורבי [[יעקב מימון (רב)|יעקב מימון]].

בשנת תרל"א שלוש שנים לפני פטירתו כתב ר' אברהם צואה בה הוא מצוה שלא יכנוהו בתארי כבוד אלא ידברו בשבחה של ארץ ישראל.וכן כתב רבי מרדכי הכהן בספרו [[הגיד מרדכי]]: "החכם רבי אברהם אדאדי צווה לפני מותו לבלתי יזכירו אותו בתור דיין, רק החכם הישיש"

 

 

בהיוודע מותו בעיר [[איזמיר]] שב[[טורקיה]] הספידו רבי [[אברהם פלאג'י]] בנו של רבי [[חיים פלאג'י]] ובספרו "אברהם את ידו" כתב: "וגם מעיר הקדש צפת ת"ו, אל הלקח ארון האלוקים סבא דמשפטים הרב אברהם אדאדי זצ"ל...שהיה פסקן גדול מפורסם בעולם ושם מצינו ענוונותו שהיה שולח לאבונא מרנן ז"ל. דרך כתיבתו כתלמיד לפני רבו, עם היותו רב זקן מופלג בתורה...".