רוויה (כימיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
ב[[כימיה]], למושג '''רוויה''' חמש משמעויות שונות:
 
# ב[[כימיה פיזיקלית]], רוויה היא הנקודה בה לא ניתן [[מסיסות|להמיס]] יותר חומר ב[[תמיסה]] מסוימת - כל חומר נוסף לא יתמוסס, אלא [[משקעשקיעה ציפה ורחיפה|ישקע]]. נקודה זו של [[ריכוז (כימיה)|ריכוז]] מרבי, [[תמיסה#נקודת הרוויה|נקודת הרוויה]], תלויה בזהות ה[[ממס]], זהות המומס, וב[[טמפרטורה]]. אם שינוי בתנאים (כמו קירור) גורם לכך שריכוז החומר בתמיסה גדול מריכוז הרוויה, החומר יכול לשקוע כמוצק, או עשויה להתקבל תמיסה [[רוויית יתר|על רוויה]].
# בכימיה פיזיקלית, כאשר בוחנים תהליכים על פני שטח, רוויה היא המידה בה אתר קשירה תפוס על ידי [[מולקולה|מולקולות]]. לדוגמה, בתהליך [[ספיחה]] של [[גז]] על פני שטח, הרוויה היא אחוז אתרי הקישור התפוסים על ידי מולקולות הגז.
# ב[[כימיה אורגנית]], ל[[תרכובת]] רוויה אין [[קשר כפול|קשרים כפולים]] או [[קשר משולש|משולשים]]. ב[[פחמימה|פחמימנים]] רווים קוויים, לכל [[אטום]] [[פחמן]] [[קשר כימי|קשורים]] שני אטומי [[מימן]], פרט לאטומי הקצה, שלכל אחד מהם קשורים שלושה אטומי מימן. לגז [[מתאן]] רק אטום פחמן בודד, ולכן קשורים אליו ארבעה אטומי מימן; גם הוא תרכובת רוויה. בפחמימנים פשוטים, [[אלקאנים]] הם רווים, ו[[אלקנים]] ו[[אלקינים]] לא-רווים. [[דרגת אי-הרוויה]] מציינת את כמות המימן שהתרכובת יכולה לקשור - לכן לאלקאנים תהיה דרגת אי-רוויה אפס, ולאלקנים ואלקינים תהיה גבוהה מאפס (לפי מספר הקשרים הכפולים והמשולשים). המושג משמש באופן דומה ל[[חומצת שומן|חומצות שומן]], ומכאן המושג [[שומן רווי]] או [[שומן לא-רווי]]. ב[[שמן צמחי|שמנים צמחיים]] רבים קיימות חומצות שומן בעלות קשר כפול בודד ("חד-רוויה") או מספר קשרים כפולים ("רב-רוויה").