שירות חובה בצה"ל – הבדלי גרסאות
הפרדה מהערכים הרלוונטיים, ותחילת הרחבה |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־13:34, 12 בפברואר 2015
שירות בצה"ל הוא בגדר חובה לאזרחי ישראל ומוסדר בעיקר באמצעות חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. כן חלות על המשרתים בצה"ל פקודות מטכ"ל (פ"מ) והוראות הפיקוד העליון (הפ"ע). עם סיום השרות מקבל המשתחרר תעודת שחרור משירות צבאי.
שירות חובה מתקיים מכוח חובה שנקבעה בחוק שירות ביטחון. שירות זה מתחיל עם הגיוס לצה"ל, של תושב ישראל שהגיע לגיל 18 שנה. תקופת השירות היא 36 חודשים[1] (שמורכבים מ-30 חודשי חובה על פי החוק ועוד 6 חודשים חובה על פי תקנות חירום) לגברים ו-24 חודשים לנשים.
פטורים משירות חובה
חובת השירות חלה על כל אזרח או תושב שהגיע לגיל 18, ופטורים ממנו אלה ששוחררו עקב חוסר התאמה, ומגוון פטורים המעוגנים בחוק. לבני מיעוטים, להוציא דרוזים וצ'רקסים, הגיוס הוא בהתנדבות.
שירות חובה לתלמידי ישיבה המצהירים ש"תורתם אומנותם" נדחה כל עוד הם לומדים, ובפועל כמעט כולם אינם מתגייסים (נושא זה מעורר מחלוקת ציבורית רחבה, והניסיונות לשנות את המצב הקיים נכשלו עד כה).
בנות, אשר משרתות ממילא רק 24 חודשים, שני שלישים משירות הבנים בצה"ל, יכולות לקבל פטור בקלות באמצעות טענה על אורח חיים דתי[2].
כך יוצא, שאף על פי שהגיוס מוגדר כחובה, בפועל מתגייסים כ-50% מבני מחזור הגיוס.
שכר
בתקופת שירות החובה מקבל החייל תשלום חודשי בסיסי. תשלום זה נמוך במידה ניכרת משכר המינימום, ולא בא לפצות את החייל על זמנו המוקדש למדינה. עם השחרור עומד לזכות החייל מענק שחרור ופקדון המושפע מאופי שירותו של החייל ואורך שירותו (עד כ-30,000 שקלים יחדיו לחייל קרבי), וכן ניתנות לו הקלות במס הכנסה.
גיוס חובה לבני מהגרים וזכויות לנמנעים ממנו
בן מהגרים הוא בעל אזרחות ישראלית המיועד לשירות צבאי (מלש"ב), שעזב את ישראל עם הוריו לפני גיל 16, או נולד בחו"ל להורים ישראלים ומשפחתו לא חזרה להתגורר בישראל. בן מהגרים זכאי לדחיית השירות הצבאי תחת הגבלות מסוימות. בקשה לקבלת מעמד של "בן מהגרים" מוגשת לקונסול בחו"ל או לאגף כוח אדם בישראל.
אם הבקשה תאושר, ידחה גיוסו של המלש"ב לצה"ל. לאחר קבלת ההודעה בדבר קבלת המעמד של בן מהגרים, יוכל המלש"ב לבקר בישראל בכל שנה קלנדרית למשך 4 חודשים, מבלי שידרש ממנו להתגייס לצבא. באופן חד-פעמי במהלך חייו, יוכל המלש"ב לשהות בישראל במשך שנה שלמה. על מנת לנצל זאת, יצטרך המלש"ב לשהות בחו"ל חודשיים לפני ואחרי שנת השהייה בארץ. הסדר זה ישאר בתוקף כל עוד מרכז חייו של המלש"ב הוא מחוץ לישראל והמלש"ב עומד בתנאי ההסדר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אהוד ברק: ""צבא העם הופך לצבא חצי העם", NRG, 2007
- דיכטר: צה"ל הפך לצבא חצי עם, 2012, ערוץ 7
- חמישית מהבנים ושליש מהבנות לא מתגייסים מדי מחזור, ynet, 2005
- דפנה ברק־ארז, גיוס בחורי הישיבות: מפשרה למחלוקת, אוניברסיטת תל אביב
הערות שוליים
- ^ ארבעים ושש שנים להחלטה להאריך את השירות הצבאי לגברים לשלוש שנים, באתר "ישראל - הסיפור המתועד" של ארכיון המדינה
- ^ דאגה בצה"ל: הבנות ממעטות להתגייס, ynet, 2005