היסטוריה של הפיליפינים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27:
בפועל, השתלטו הספרדים על הפיליפינים תוך שימוש מועט באלימות, בשל העובדה שפרט למוסלמים, רוב האוכלוסייה לא הביעה התנגדות. הבעיה המרכזית בה נתקלו הספרדים באזור הייתה שיעבוד המוסלמים ב[[מינדנאו]] ו[[ארכיפלג סולו]]. המוסלמים, בתגובה להתקפות נגדם, פשטו על אזורים ב[[לוזון]] ו[[ויסאיאס]] שהיו תחת שליטת הספרדים. הספרדים תקפו את המוסלמים שוב ושוב אולם רק באמצע [[המאה ה-19]] הם הצליחו להשיג הכרעה.
 
דת ומדינה היו בלתי נפרדות בחברה הספרדית בה הייתה המדינה אחראית על כל המוסדות הדתיים. עבור הספרדים, אחת המטרות בכיבוש הפיליפינים הייתה המרת דתם של בני האזור לנצרות, ובזאת הצליחו בשל העובדה שבאזור הייתה רק דת ממוסדת אחת - האסלאם, ואף היא הייתה נפוצה רק בדרום. ל[[כנסייה]] הייתה משיכה רבה עבור תושבי הפיליפינים, במיוחד לאחר שעקרונות מהתרבות הפיליפינית שולבו לתוכה, ותוך זמן קצרהפכוקצר הפכו הנוצרים באזור לרוב, בעוד שהמוסלמים ממינדאנו ועובדי האלילים מלוזון הפכו למיעוט המנוכר משאר האוכלוסייה.
 
את ניהול המדינה עצמה ביצעו הספרדים באמצעות מינוי מנהיגים מקומיים, דבר שיצר באופן מיידי מעמדות בחברה. אחד השינויים הגדולים ביותר תחת השלטון הספרדי, היה הרעיון של רכוש פרטי, להבדיל מהשיתוף שהיה נהוג עד אז. מבחינה כלכלית, לא הביאה השליטה בפיליפינים רווחים לספרדים, ומלחמה ארוכה עם [[האימפריה ההולנדית]] בשילוב עם הקרבות החוזרים ונשנים עם המוסלמים כמעט רוקנה את הקופה שהוקצתה למושבות. ההכנסה העיקרית של הפיליפינים באה ממסחר. במסגרת נתיב המסחר של [[הגליאון של מנילה]] היו יוצאים מספרד החדשה בספינות הנושאות [[מטבע]]ות [[כסף (יסוד)]], עוגנות בפיליפינים, ומחליפות את הכסף בסחורות שהובאו מ[[סין]]. לפיליפינים לא היה מסחר ישיר עם ספרד.