שירות בצה"ל – הבדלי גרסאות

הוסרו 4,153 בתים ,  לפני 7 שנים
העברת ההטבות למשרתי החובה לערך שירות חובה בצה"ל
(מיותר)
(העברת ההטבות למשרתי החובה לערך שירות חובה בצה"ל)
==מסלולי השירות בצה"ל==
השירות בצה"ל מתקיים בשלושה מסלולים:
* [[#שירות חובה בצה"ל|שירות חובה]]: שירות שמתקיים מכוח חובה שנקבעה בחוק שירות ביטחון.
* [[#שירות קבע|שירות קבע]]: שירות שמתקיים בעקבות הסכמה חוזית בין משרת הקבע ובין צה"ל.
* [[#שירות מילואים|שירות מילואים]]: שירות שבמסגרתו נקראים אזרחים לשירות פעיל של כחודש בשנה, לשם אימונים ופעילות [[ביטחון שוטף]], ובעיקר לשם הגדלת סדר הכוחות בזמן מלחמה.
 
===שירות חובה===
{{ערך מורחב|שחרורשירות מצה״לחובה בצה"ל}}
שירות חובה מתקיים מכוח חובה שנקבעה בחוק שירות ביטחון. שירות זה מתחיל עם ה[[גיוס לצה"ל]], של [[תושב ישראל]] שהגיע לגיל 18 שנה. תקופת השירות היא 36 חודשים{{הערה|{{בלוג ארכיון המדינה|ארבעים ושש שנים להחלטה להאריך את השירות הצבאי לגברים לשלוש שנים|2014/01|46}}}} (שמורכבים מ-30 חודשי חובה על פי החוק ועוד 6 חודשים חובה על פי תקנות חירום) לגברים ו-24 חודשים לנשים. חובת השירות חלה על כל אזרח או תושב שהגיע לגיל 18, ופטורים ממנו אלה ששוחררו עקב חוסר התאמה. לבני מיעוטים, להוציא [[דרוזים]] ו[[צ'רקסים]], הגיוס הוא בהתנדבות. שירות חובה לתלמידי [[ישיבה]] המצהירים ש"[[תורתו אומנותו|תורתם אומנותם]]" נדחה כל עוד הם לומדים, ובפועל כמעט כולם אינם מתגייסים (נושא זה מעורר מחלוקת ציבורית רחבה, והניסיונות לשנות את המצב הקיים נכשלו עד כה). כך יוצא, שאף על פי שהגיוס מוגדר כחובה, בפועל מתגייסים כ-50% מבני מחזור הגיוס.
 
בתקופת שירות החובה מקבל החייל תשלום חודשי בסיסי. תשלום זה נמוך במידה ניכרת מ[[שכר מינימום בישראל|שכר המינימום]], ולא בא לפצות את החייל על זמנו המוקדש למדינה. עם השחרור עומד לזכות החייל מענק שחרור ופקדון המושפע מאופי שירותו של החייל ואורך שירותו (עד כ-30,000 שקלים יחדיו לחייל קרבי), וכן ניתנות לו [[נקודת זיכוי#חיילים|הקלות]] ב[[פקודת מס הכנסה|מס הכנסה]].
 
===שירות קבע===
 
===תוכנית אופק===
 
על מנת למשוך קצינים להשאר בצבא הקבע ולהתמודד על תפקידי [[מג"ד]], הונהגה בשנת 1994 "תוכנית אופק" שהציעה לאנשי קבע מסלול של 6 שנים, שכלל שנתיים לימודים אקדמיים על חשבון הצבא והטבות במשכורת ובתנאים הנלווים. בעקבות עליית הגיל של המשרתים בתפקיד מג"ד, נקבעה החל משנת 2011 תוכנית המשך בשם "אופק ב'" עבור קצינים שסיימו את אופק א', טרם מונו לתפקיד מג"ד אך עדיין מיועדים לתפקיד{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/13/110/027/e08/13027110.e08.htm עע"ם 2711/13]}}.
 
שירות המילואים מוסדר בעיקר לפי [[חוק שירות המילואים]].
 
==הטבות והגנה למשרתים בצה"ל==
===הטבות למשרתי חובה===
{{ערך מורחב|שירות חובה בצה"ל}}
כדרך לעידוד השירות בצה"ל, וכהכרת תודה למשרתים, מוענקות להם הטבות שונות, על ידי המדינה ומוסדות שונים בנוסף לתגמול הישיר שהם מקבלים מצה"ל. בהטבות:
* חיילים ששירתו כלוחמים - מקבלים [[תעודת לוחם]] לאחר שירות של כשנתיים.
* חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, הורה על מתן מענק שחרור ויצירת פיקדון, שבו נצבר סכום כסף לזכותו של חייל בשירות חובה, והחייל מקבל סכום זה עם שחרורו משירות חובה (בשנים הראשונות - למטרות מסוימות הקבועות בחוק, ולאחר מכן - לכל מטרה). סכום המענק והפקדון הוא בעל שלוש מדרגות, לפי מאפייני השירות של החייל, כאשר לוחמים מקבלים סכום גבוה יותר מתומכי הלחימה, המקבלים סכום גבוה יותר מחיילים שלא שירתו בתפקידי לחימה או כתומכי לחימה.
* [[פקודת מס הכנסה]] מעניקה לחייל המשוחרר משירות חובה [[נקודת זיכוי|זיכוי ממס]], במשך שלוש השנים הראשונות לשחרורו.
 
===הטבות למשרתי קבע===
{{שכתוב|פסקה=כן|סיבה=קטע מגמתי ואכול קנאה|נושא=ישראל}}
שירות הקבע הינו שרות תובעני, הדורש פעמים רבות שהייה ממושכת הרחק ממקום המגורים, שעות עבודה רבות מעבר לשעות העבודה המקובלות במשק האזרחי, כמו גם אפשרות לשינוי מקום שירות כל כמה שנים. משרתי הקבע זוכים להטבות שונות מעבר לשכר, כדוגמת: השתתפות בתשלומי [[קייטנה|קייטנות]] ו[[גן ילדים|גני ילדים]], [[סבסוד]] לנופש שנתי, [[מלגה (חינוך)|מלגות]] לימוד לילדים, 'נקודות ספורט' המאפשרות קניית ציוד ו[[ביגוד ספורט]] בשווי שנתי של 900 ש"ח לבני המשפחה, והשתתפות ב[[שכר דירה]] (בגובה של כ־1,000 ש"ח), בכפוף לעמידה בתנאים שונים. הטבות אחרות מתבטאות ב[[ביטוח רפואי]] המאפשר רכישת [[תרופה|תרופות]] ללא השתתפות עצמית, פטור מתשלום בעת ביקור אצל [[רופא מקצועי]], וזכאות לטיפולים רפואיים שונים במרפאות צבאיות (כדוגמת [[רפואת שיניים]]) ללא תשלום. [[דמי ביטוח בריאות]] ו[[דמי ביטוח לאומי]] מנוכים משכר אנשי קבע בשיעורים מופחתים בהשוואה למשכורות אזרחיות.{{מקור}} במקרים מסוימים [[לימודים אקדמאים]] לאנשי קבע בשליחות הצבא משולמים במלואם על ידי צה"ל, הממשיך לשלם במקביל משכורת מלאה לאיש הקבע.
 
לחיילי המילואים ניתנת הגנה מפני פגיעה בו עקב שירותו הצבאי:
* חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) מגן על חייל המשרת במילואים מפני פיטוריו עקב שירותו או בזמן שירותו.
 
==גיוס חובה לבני מהגרים וזכויות לנמנעים ממנו==
בן מהגרים הוא בעל [[אזרחות ישראלית]] המיועד לשירות צבאי (מלש"ב), שעזב את ישראל עם הוריו לפני גיל 16, או נולד בחו"ל להורים ישראלים ומשפחתו לא חזרה להתגורר בישראל. בן מהגרים זכאי לדחיית השירות הצבאי תחת הגבלות מסוימות. בקשה לקבלת מעמד של "בן מהגרים" מוגשת ל[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] בחו"ל או ל[[אגף כוח אדם]] ב[[ישראל]].
 
אם הבקשה תאושר, ידחה גיוסו של המלש"ב לצה"ל. לאחר קבלת ההודעה בדבר קבלת המעמד של בן מהגרים, יוכל המלש"ב לבקר בישראל בכל שנה קלנדרית למשך 4 חודשים, מבלי שידרש ממנו להתגייס לצבא. באופן חד-פעמי במהלך חייו, יוכל המלש"ב לשהות בישראל במשך שנה שלמה. על מנת לנצל זאת, יצטרך המלש"ב לשהות בחו"ל חודשיים לפני ואחרי שנת השהייה בארץ. הסדר זה ישאר בתוקף כל עוד מרכז חייו של המלש"ב הוא מחוץ לישראל והמלש"ב עומד בתנאי ההסדר.
 
==ראו גם==
משתמש אלמוני