עבד אל-כרים עובייד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←שחרורו |
מ ←מבצע עלם חמודות: הגהה |
||
שורה 11:
בחודש יולי 1989 הודיע ארגון חזבאללה כי הוציא להורג בתליה את [[ויליאם ר. היגינס]] בתגובה על חטיפתו של השייח עבד אל-כרים עובייד על ידי צה"ל. הארגון צירף להודעתו סרטון וידאו בו נראתה גופתו התלויה של היגינס, אולם שירותי הביטחון הישראלים הביעו ספק לגבי נכונותו.{{הערה|1=רונן ברגמן, "'''מדינת ישראל תעשה הכל'''", הוצאת [[כנרת זמורה ביתן]], [[2009]]. עמודים 176- 179.}}.
בקיץ [[2002]] הועבר שייח עובייד לכלא אשמורת, ליד [[כפר יונה]]{{הערה|1=כל המידע על מעצרו והחזקתו לקוח מכתבת [[הארץ]] [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=331179 הפינה האפילה ביותר בישראל]}}. עובייד, [[מוסטפא דיראני]] שנחטף מאוחר יותר ב-[[1994]], ועוד 19 צעירים לבנונים שנחטפו איתם, היו אמורים לשמש כ"
במהלך מעצרו פעלו תומכי חזבאללה ברחבי העולם לשחרורו, ומספר עתירות בסוגיית מעצרם ללא משפט של דיראני ועובייד הוגשו לבתי המשפט בישראל על ידי ארגוני זכויות אדם. באפריל [[2000]] החליט [[בג"ץ]] כי מעצרם המנהלי של עובייד, דיראני ו-13 לבנונים נוספים אינו חוקי, מאחר שאינם מהווים סכנה מיידית לביטחון המדינה{{הערה|1=ראו [http://lawatch.haifa.ac.il/heb/month/h_d_apr_00.htm דיון משפטי על פסיקה "פ 7048/97 פלונים נ' שר הביטחון, פ"ד נד(1) 721]}}. בעקבות פסק דין זה, לאחר סחבת ארוכה ודיונים ועתירות נוספות של המדינה לבתי המשפט, העבירה [[הכנסת]] חוק ב-[[4 במרץ]] [[2002]] בשם "[[חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]]", המוכר יותר כ"'''חוק דיראני ועובייד'''". החוק אפשר למדינה להמשיך ולהחזיק בשניים (ובעוד שלושה עצירים לבנונים), אך תחת הגבלות מסוימות{{הערה|1=ראו [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/187m1_001.htm פה] את טקסט החוק.}}.
| |||