|
==קביעת עלות השחר==
זמנו נקבע בתלמוד ([[תלמוד בבלי|בבלי]] [[s:מסכת פסחים צד, א|פסחים צד א]]) כזמן הליכה של 4 או 5 [[מיל (יחידת מידה)|מיל]] לפני ה[[זריחה]] בתקופת [[ניסן]] ו[[תשרי]] בהם היום והלילה שווים. בשיעור המיל נחלקו ה[[תנאים]]([[s:מסכת פסחים צד, א|פסחים צד א]]), ובפוסקים ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] נחלקו כמי נפסקה ההלכה.
לפי [[מנהג ספרד|מנהג הספרדים]], וכן היא דעת(ולדעת כמעט כל הפוסקים, וכןוכנהוג נהוג אצל רובברוב הקהילות בחו"ל), שזמןזמן עלות השחר מוקדם ל[[הנץ החמה]] ב-72 דקות.
ולפילפי מנהג רוב הנוהגים בשיטה זו, מחשבים 72 דקות מהנץ החמה אחורה, וזהו זמן עלות השחר בין בקיץ ובין בחורף. וישיש הנוהגים לחשב על פי מעלות ולפי זה משתנה הפער בין עלות השחר להנץ החמה לפי עונות השנה, כאשר (בקיץ הפער גדול יותר ).
ולפילפי מנהג האשכנזים ב[[ירושלים]] (לוח ארץ ישראל לרב [[יחיאל מיכל טוקצינסקי]]) זמן עלות השחר הוא 90 דקות (5 מיל * 18 דקות) לפני הנץ החמה.
מאידך, הוכיח רבי [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|בויכוחבוויכוח חריף שניהל עם הרב [[יחיאל מיכל טוקצינסקי]] מעל דפי "קול ישראל" - ראה העתקהראו בקובץ "יגדיל תורה" שנה שישית גיליון ג (כג) עמ' 23 - 65.}}, שלדעת רוב הראשונים והרבה אחרונים זמן עלות השחר הוא 120 דקות לפני הנץ החמה{{הערה|כן הוא ג"כגם לדעת השו"ע הרב וכןוכך הודפס בלוח חב"ד שי"ל על ידי רביהרב אברהם חיים נאה ובנו רביהרב ברוך זצ"ל.}}.
הלוחות החדשים משתמשים בנוסחאות המתפרסמות ב[[אלמנך]] של [[הצי האמריקאי]], כדי לחשב את מיקום השמש מתחת לאופק במעלות קשת, בזמן עלות השחר בימי השוויון, ומכך להסיק על הזמן המדויק בשאר עונות השנה.
| 