|
'''פליאומגנטיזםפלאומגנטיזם''' הוא תחום לימוד ב[[גאולוגיה]] העוסק בחקר עברו של [[השדה המגנטי של כדור הארץ]] כפי שנשמר ב[[מינרל]]ים [[מגנטיות|מגנטיים]] לאורך זמן. המחקר בתחום זה הגיע לידי השערה כי ה[[שדה מגנטי]] של [[כדור הארץ]] משתנה בצורה ניכרת הן בכיוונו והן בגודלו לאורך הזמן.
לימוד השדה המגנטי ההיסטורי מתבצע על ידי מדידת הכיוון המגנטי של מינרלים ו[[סלע]]ים כפי שהוטבע בהם בעת היווצרותם. נבדקים מדגמים מסלעים המצויים בשכבה, שמועד היווצרותה נקבע על פי קריטריונים מקובלים. תוצאות הבדיקה מאפשרות להעריך את מאפייני השדה המגנטי של כדור הארץ בזמן שהתגבשו.
מגנטיות זו מוטבעת בסלע ואינה משתנה עוד אלא אם הסלע מתחמם עד ל[[נקודת קירי]] - שבה הוא מאבד את התכונות המגנטיות. טמפרטורות קירי של [[ברזל]] היא 770 מעלות [[צלזיוס]] ושל [[ניקל]] - 360.
במחקר פליאומגנטיפלאומגנטי נדגמים סלעים מתאימים, תוך קביעה מדויקת של הכיוון שלהם. הכיוון המגנטי של המדגמים - שנקבע בעת היווצרותם - נבדק במעבדה באמצעות מכשור רגיש. הכיוון המגנטי כולל את [[זווית]] הנטייה המגנטית ואת זווית הנטייה מאופק השדה המגנטי, כך שניתן להשוות את הכיוון המגנטי הנוכחי של הבלוק ממנו נלקח המדגם ביחס לכיוון המקורי. אם השינוי בכיוון מיוחס לפעילות [[לוחות טקטוניים|טקטונית]], ניתן לשחזר את מגמת הפעילות ואת עצמתה.
==דוגמאות לשימוש בפליאומגנטיזםבפלאומגנטיזם==
===חקר האדם הקדמון===
כיום נעשה שימוש בפליאומגנטיזםבפלאומגנטיזם לצורך חקר שרידי האדם הקדמון ברמות ה[[בזלת]]יות של [[מזרח אפריקה]] לאורך [[השבר הסורי-אפריקני]]. כיוון השדה המגנטי המוטבע בסלעי הבזלת מאפשר לתארך את הממצאים בדיוק רב וכך לקבוע את תקופת התקיימותם של מיני [[הומינינים]] קדומים.
===הרי השומרון===
תצפיות פליאומגנטיותפלאומגנטיות בסלעים געשיים וגיריים מאפשרים שיחזור היסטוריה טקטונית. יעקב מימרן וגדעון בר מ[[המכון הגיאולוגי לישראל]]{{הערה|1=[[מחקרי יהודה ושומרון]] - הכנס השלישי - 1993 - (העורכים: זאב ארליך ויעקב אשל) מכללת יהודה ושומרון, קדומים אריאל, מכון מחקר - 1994}} בדקו את התפתחות ההעתקה ב[[קמר הפריעה]] במזרח [[השומרון]]. הקמר התאים למטרה שכן הטור ה[[סטרטיגרפיה|סטרטיגרפי]] החשוף - השכבות הגלויות - כולל סלעים בעובי העולה על 2,500 מטר השייכים ל[[חבורת ערד]] מגיל ה[[יורה (גאולוגיה)|יורה]] ולחבורות: [[חבורת כורנוב|כורנוב]], [[חבורת יהודה|יהודה]], [[חבורת הר הצופים|הר הצופים]], [[חברת עבדת|עבדת]], [[חבורת טבריה|טבריה]] ו[[חבורת ים המלח|ים המלח]] מגיל ה[[קרטיקון]] ועד להווה.
במחקר הראשוני נבדקו רק סלעים געשיים, שלהם תכונות מגנטיות ברורות יותר מאשר לסלעי משקע. הסלעים שייכים ל[[תצורת תיאסיר]] מגיל קרטיקון תחתון, הכוללת שני שפכי [[בזלת]] שונים לפחות, ומהבזלת התיכונה שגילה [[מיוקן]] עליון. מדגמים הוצאו מ-24 אתרים בארבעה ריכוזים עיקריים: באזור [[נחל מלחה|ואדי מאליח]] ובין [[מרמא פיאד]] ו[[סדת א-טליב]] שבשולי [[בקעת הירדן]].
==פלאומגנטיזם ברמת הגולן==
[[קובץ:Paleomagnetism point a Golan direction south.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצפן - דרומה]]
ניתן להבחין בפלאומגנטיזם הפוכההפוך, חזקהחזק ביותר, באתר סלע ב[[בזלת]] המכונה "אתר הפליאומגנטיזםהפלאומגנטיזם" (Paleomagnetism site) ב[[רמת הגולן]]. האתר נמצא ב[[כביש 959]] היוצא מצומת [[גונן]] ב[[גולן]] בואכה [[צומת האמיר]] (צומת וסט) משמאל לכביש{{הערה|1= נ.צ. 33° 8'22.62"N 35°44'54.23 "E}}. באתר עצמו ישנם סלעים רבים בעלי סטייה מגנטית, ואם נקרב אליהם מגנט הוא יסטה מן הצפון המגנטי בסטייה של 20 עד 40 מעלות.
אין זה המקום היחידי בגולן בו התגלתה תופעה זו, אך זהו המקום הנוח ביותר לגישה.
המעוניינים למצוא את הסלע, יסתובבו עם מצפן באתר, יניחו אותו על אבנים (באוויר זה לא עובד), עד שימצאו את הסלע המבוקש, בקרבת הסלע המסומן, כאמור לעיל. לרווחת המטיילים, סודרה הכניסה לאתר עבור כלי רכב, כולל סובה (כיכר) בכניסה, ושביל אספלט סלול המקיף את האתר במבנה מעגלי.
ה[[גאולוגיה|הגאולוגגאולוג]] דורון מור סבור כי התופעה בגולן התרחשה בגלל פגיעת ברק{{הערה|1=מקור: סיור גאולוגי ברמת הגולן, (בתוך) מאמרים ומחקרים בידיעת הארץ, אריאל 105 - 106, דצמבר 1994}}.
== קישורים חיצוניים ==
| 