קתרין מקינון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:MacKinnon.8May.CambridgeMA.png|שמאל|ממוזער|קתרין מקינון]]
'''קתרין אליס מקינון''' (ב[[אנגלית]]: '''Catharine Alice MacKinnon'''); (נולדה ב-[[7 באוקטובר]] [[1946]]) היא [[פרופסור מן המניין]] למשפטים ב[[אוניברסיטת מישיגן]] ופעילה [[פמיניזם|פמיניסטית]], שהשפיעה עמוקות על התחיקה המשפטית, ההגות והפעילות בתחום זכויות הנשים.
 
==ביוגרפיה==
קתרין מקינון נולדה למשפחה מבוססת ב[[מינסוטה]]. אימה היא אליזבת ולנטין דייויס ואביה ג'ורג' אי מקינון היה עורך דין, חבר קונגרס [[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקאי]] (בשנים [[1949]]-[[1946]]) ושופט בבית המשפט לערעורים של [[ארצות הברית]] מ-[[1969]] עד [[1995]] (מונה על ידי [[ריצ'רד ניקסון]]). למקינון שני אחים צעירים ממנה.
 
מקינון למדה ב"סמית' קולג'", מכללה לנשים ואחת מ"שבע האחיות" (קבוצת מכללות נשים שמקבילה במובן מסוים ל[[ליגת הקיסוס]]), בה למדו גם אימה וסבתה. היא סיימה תואר ראשון בהצטיינות בממשל ב-[[1969]]. לאחר מכן למדה משפטים ב[[אוניברסיטת ייל]] וקיבלה תואר ב-[[1977]], ומאוחר יותר דוקטורט ב[[מדע המדינה]], אף הוא מאוניברסיטת ייל, בשנת [[1987]]. כיום היא מכהנת כמופקדת הקתדרה ע"ש אליזבת אי לונג בפקולטה למשפטים של [[אוניברסיטת מישיגן]] וכפרופסורית אורחת בפקולטה למשפטים של [[אוניברסיטת שיקגו]].
 
נבחרה כחברת [[האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]] בשנת 2005. במאי 2008 קיבלה תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מן [[האוניברסיטה העברית בירושלים]].
שורה 22:
 
====הטרדה מינית====
מקינון החלה להתעניין בסוגיות הנוגעות להטרדה מינית כאשר שמעה שעוזרת מינהלה ב[[אוניברסיטת קורנל]] התפטרה לאחר שסירבו להעבירה כשהיא התלוננה על ההתנהגות המטרידה מצד הממונה עליה, ונמנעו ממנה הטבות של מובטלת מכיוון שהיא התפטרה בשל סיבות "אישיות".{{הערה|1=‏‏לפי מאמר שפירסמה דבורה דינר במרץ-אפריל [[2006]] של Legal Affairs}}
 
ב-[[1977]], במהלך לימודי בפקולטה למשפטים של [[אוניברסיטת ייל]], כתבה מקינון נייר עמדה על הנושא של הטרדה מינית לפרופסור תומאס אמרסון. שנתיים לאחר מכן, פרסמה מקינון את''' Sexual Harassment of Working Women''' (הטרדה מינית של נשים עובדות), שם היא טוענת שהטרדה מינית היא סוג של אפליה מינית, תחת התיקון השביעי לחוקה של [[חוק זכויות האזרח (1964)|חוק זכויות האזרח מ-1964]].
שורה 28:
בספרה טוענת מקינון כי הטרדה מינית היא אפליה מינית מכיוון שהמעשה מעצים את חוסר השוויון החברתי של נשים לעומת גברים (ראו לדוגמה עמ' 166-118; 174). היא מבחינה בין שני סוגים של הטרדה מינית (ראו עמ' 32-42): האחד הוא "דבר תמורת דבר", והכוונה היא להטרדה מינית שבה נעשים כנועים תמורת אפשרות תעסוקה (עמ' 32); והשני הוא מצב קבוע של הטרדה בעבודה (עמ' 32). בשנת [[1980]] עקבה הוועדה להזדמנות תעסוקה שווה אחר הרעיון שהתוותה מקינון, ואימצה הנחיות האוסרות על הטרדה מינית, הן על בסיס "דבר תמורת דבר" והן ביחס להטרדה היוצרת סביבת עבודה עוינת.
 
ב-[[1984]] קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית במשפט Meriter Saving Bank v. Vinson, שהטרדה מינית עלולה להפר את החוקים נגד אפליה מינית. במשפט מריטר הכיר בית המשפט גם בהבחנה בין הטרדה מינית של "דבר תמורת דבר" לבין הטרדה של סביבת עבודה עוינת. מקינון חזרה במאמר משנת [[2002]] על דבריו של [[ויליאם רנקוויסט]], השופט דאז, שכתב את פסק דין שהתקבל פה אחד: "אין צל של ספק, שכשמנהל מטריד מינית כפופה לו בשל מינה, הרי שמדובר באפליה על בסיס מיני".{{הערה|1=‏‏Meritor Savings Bank v. Vinson, 477 U.S. 57 (1986)}}
 
ספרה של מקינון '''הטרדה מינית במקום העבודה: מקורה של אפליה מינית''', הוא ספר החוק האמריקני השמיני המצוטט ביותר מאז [[1978]], לפי מחקר שפרסם פרד שפירו בינואר [[2000]].
 
====פורנוגרפיה====
בשנת [[1980]] לינדה בורמן (שהופיעה בסרט הפורנוגרפי [[גרון עמוק (סרט)|גרון עמוק]] כ"[[לינדה לאבלייס]]") סיפרה שבעלה לשעבר, צ'אק טריינור, אילץ אותה באופן אלים להשתתף בסרט זה וסרטים פורנוגרפיים נוספים. בורמן שטחה את האשמותיה במסיבת עתונאים, ביחד עם מקינון, חברות נשים נגד פורנוגרפיה, והסופרת הפמיניסטית [[אנדריאה דבורקין]], שהביעו את תמיכתן. לאחר מסיבת העתונאים נועדו דבורקין, מקינון, [[גלוריה סטיינם]] ובורמן והחלו לדון באפשרות השימוש בחוק זכויות האזרח הפדרלי על מנת לתבוע נזיקין מטריינור ומיוצרי "גרון עמוק". לינדה בורמן התעניינה אולם נסוגה מכך לאחר שסטיינם גילתה כי חל על התביעה חוק ההתיישנות (Brownmiller 337).
 
מקינון ודבורקין המשיכו לנסות לגייס את זכויות האדם כגישה אפשרית למלחמה בפורנוגרפיה. מקינון התנגדה לטיעונים מסורתיים נגד הפורנוגרפיה, בהתבסס על טענות של מוסריות התמימות המינית. כמו כן היא התנגדה לשימוש בחוק המסורתי של מעשה מגונה פלילי, על מנת לדכא את הפורנוגרפיה. במקום להוקיע את הפורנוגרפיה בשל הפרת "אמות מידה קהילתיות" של הגינות מינית או צניעות, אפיינו מקינון ודבורקין את הפורנוגרפיה כצורה של אפליה מינית, ותרו אחר הדרך להעניק לנשים את הזכות לתבוע נזק תחת חוק זכויות האזרח.
שורה 49:
בפברואר [[1992]] קיבל בית המשפט העליון של [[קנדה]] את התאוריות של מקינון במידה רבה. זאת בכל הנוגע לשוויון, ולהתנגדות לפורנוגרפיה. בית המשפט ציטט באופן נרחב את המסמך שהיא כתבה במשותף בפסיקה נגד מפיץ הפורנוגרפיה ממניטובה דונלד באטלר (פסיקת באטלר).
 
פסיקת באטלר הייתה שנויה במחלוקת; לפעמים נטען שמשלוחים של ספרה של דבורקין, שותפתה של מקינון, "פורנוגרפיה" נתפשו על ידי סוכני המכס הקנדים על פי תקנות אלה, כמו גם ספרים של [[מרגרט דיראס]] ודייויד ליביט. הספרים אכן נתפשו על ידי המכס, אולם לא כתוצאה מפסיקת באטלר. לעומת זאת תביעות מוצלחות על פי פסיקת באטלר היו נגד כתב העת ה[[לסביות|לסבי]] ה[[סאדו-מזוכיזם|סאדו-מאזוכיסטי]] Bad Attitude, כמו גם על בעליה של חנות ספרים ללסביות ו[[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]] שמכרו אותו. הרשויות הקנדיות פשטו גם על גלריה לאומנות, והחרימו ציורים שנויים במחלוקת המתארים ניצול ילד. פעילי חופש הביטוי וזכויות גאים רבים טענו כי החוק נאכף באופן סלקטיבי ומכוון אל קהילת ה[[להט"ב]].
 
מקינון ייצגה נשים [[בוסניה והרצגובינה|בוסניות]] ו[[קרואטיה|קרואטיות]] שהאשימו [[סרביה|סרבים]] ברצח עם ב-[[1992]]. היא ייצגה את התובעת ס. קאדיק, בתביעה של קאדיק נגד המנהיג הסרבי [[רדובאן קרדז'יץ']] שהוגשה ב[[ניו יורק]]. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והיה הראשון שאישר כי [[אונס]], [[זנות]] כפויה ו[[הריון]] כפוי הם מעשים המהווים [[רצח עם]]. על פי מקינון, הגישות המסורתיות של זכויות אדם טעו בהזניחן את הניצול הייחודי המופנה כנגד נשים (כלומר אלימות מינית), הן בזמן מלחמה והן בעת שלום.
שורה 56:
 
====תאוריה פוליטית====
עבודתה של מקינון מתמקדת במידה רבה במשמעות השוויון בחוק ובחיים. [[שוויון]] מסורתי מיישם את המושג ה[[אריסטו|אריסטוטלי]]טלי של שוויון - שהוא, הטיפול בדומה באופן דומה, ובשונה באופן שונה. בתאוריות של מקינון ניגודו של השוויון אינו שונות, אלא היררכיה כמבנה חברה. לדבריה: "השוויון דורש לקדם את שוויון המעמד בשביל קבוצות נחותות באופן היסטורי, ולפרק את ההיררכיה החברתית". לפי דעתה של מקינון, דורש הדבר גישה עצמאית לשוויון משפטי של ההיררכיה. זאת בעוד שבעבר היה די במושגים מופשטים של שוויון.
 
מקינון כותבת אודות יחסי הגומלין בין תאוריה לפרקטיקה ומזהה שלנשים יש ניסיון, וברוב המקרים מתעלמים ממנו בשתי הזירות. יתרה מכך, היא משתמשת ב[[מרקסיזם]] לבקר נקודות מסוימות בתאוריה הפמיניסטית ומשתמשת בפמיניזם כדי לבקר את התאוריה המרקסיסטית.
שורה 67:
במהלך מה שמכונה "מלחמות המין הפמיניסטיות", החלו פמיניסטיות המתנגדות לנקודת מבט אנטי-פורנוגרפית, כמו [[אלן ויליס]] ו[[קארול ואנס]], להתייחס לעצמן כ"פרו-סקס" או "פמיניסטיות חיוביות כלפי מין". עם זאת, פמיניסטיות אנטי-פורנוגרפיות חלוקות בדעתן על המשמעויות המפורשות והמרומזות של תוויות אלה. פמיניסטיות "פרו-סקס" טוענות כי חוקים אנטי-פורנוגרפיים שהומצאו בידי מקינון ודבורקין קוראים להסרתם, צינזורם או השליטה על החומר המובע מפורשות מינית. "מלחמות המין" שתולדותיהן בתנועה הפמיניסטית פוצלו לשני מחנות מנוגדים לגבי השאלה בדבר פורנוגרפיה, הסכמה, חופש מיני, והקירבה של חופש הדיבור לשוויון.
 
הצעות חוק אנטי-פורנוגרפיות שחיברו מקינון ודבורקין בארצות הברית ניסו ליצור עילת תביעה לקורבנות בשל נזקי הפורנוגרפיה. מעט אחרי כן, עברו חוקים בקשר למעשים מגונים בקנדה ([[1985]]), וספרים וחומרים שנפלו תחת ההגדרה של פורנוגרפיה הוסרו. בית המשפט העליון של קנדה במשפט R מול Butler בשנת [[1992]], שתומכת בחוקים אלה, הסתמך באופן ניכר על טיעוניה של מקינון כי פורנוגרפיה היא צורה של אפליה מינית. מקינון היללה את החוק האנטי-פורנוגרפי הקנדי, זאת על אף שבאותו זמן התפיסה שקנדה צריכה לנטוש את חוק המעשה המגונה המסורתי בשלמותו לטובת זכויות האדם. היא גם הרחיקה עצמה מהאכיפה הסלקטיבית של חוק המעשה המגונה הקנדי נגד הומוסקסואלים ולסביות, בהחזיקה בדעה שחוקים אנטי-פורנוגרפיים לא צריכים לעשות שום אבחנה בין פורנוגרפיה גאה להטרוסקסואלית.
 
ביקורת אחרת על מקינון נשמעה מכיוונה של דונה האראווי, שיצאה כנגד התפיסה המהותנית של מקינון ביחס לנשים. לדידה, ה"אישה" על פי מקינון היא אישה מערבית, ותפיסה זו מתעלמת ומדירה נשים אחרות וכופה עליהן מודל מוגבל ומצומצם של מה המשמעות של להיות "אישה".
שורה 80:
* '''Pornography and civil rights : a new day for women’s equality''' / Andrea Dworin and Catharine A. MacKinnon, Minneapolis : Organizing Against Pornography, 1988, 1989
* '''Toward a feminist theory of the state''' / Catharine A. MacKinnon, Cambridge, Mass. : Harvard University Press, 1989
* '''Only words''' / Catharine A. MacKinnon Published: Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1993
* '''In harm’s way: the pornography Civil rights''' '''hearings''' / edited by Catharine A. MacKinnon and Andrea DworkinCambridge : Harvard University Press, 1997
* '''Directions in sexual harassment law''' / edited by Catharine A. MacKinnon and Reva B. Siegel. New Haven: Yale University Press, 2004
* '''Women’s lives, men’s laws''' / Catharine A. MacKinnon, Cambridge, Mass.: Belknap Press of Harvard University Press, 2005
</div>
שורה 90:
* ''Meritor Savings Bank v. Vinson'', 477 U.S. 57 (1986)
* ''[http://www.bc.edu/bc_org/avp/cas/comm/free_speech/hudnut.html American Booksellers Ass'n, Inc. v. Hudnut]'' ([http://cyber.law.harvard.edu/vaw00/hudnut.html alternate URL]) 771 F.2d 323 (7th Cir. 1985), aff’d, 475 U.S. 1001 (1986)
* Andrews v. Law Society of British Columbia 1 S.C.R. 143
* R. v. Keegstra, &#91;1990&#93; 3 S.C.R. 697 James Keegstra
* R. v. Butler, &#91;1992&#93; 1 S.C.R. 452