הטיה (דקדוק) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: הטיה\1, \1ניסיו\2\3 |
||
שורה 2:
קיימים שני סוגים קיצוניים של הטיה, כאשר הרבה מההטיות ניתן לראות, כנמצאות בין שני סוגים קיצוניים אלו. הסוג הראשון הוא '''הטיה דקדוקית''' והסוג השני הוא [[גזירה (בלשנות)|גזירה]]:
* הטיה דקדוקית של מילת בסיס, בסך הכול מתאימה את המורפולוגיה של צורן הבסיס לתפקידו התחבירי במשפט. היא לא יוצרת מילים, שיכולות לקבל מונחים חדשים במילון. לדוגמה כל אחד מצמדי המילים "שולחני" ו"שולחנך", "הלכתי" ו"אלך" או "צילם" ו"צולם", יגדרו במילון בעזרת ערך בודד.
* גזירה יוצרת משמעויות חדשות למילים. לדוגמה, לכול מילה מלצמדי המילים, "צילם" ו"מצלמה", "לבנה" ו"מלבן", "ביכר" ו"בכור", "חם" ו"חמין", "אדום" ו"אדמת" או "אבד" ו"התאבד", כן יהיו, או כן יוכלו להיות במילון ערכים נפרדים. הם גם יתורגמו לערכים שונים במילונים דו לשוניים. הבנת משמעות המושג, שנוצר בגזירה היא פחות אוטומטית מהבנת מושג שנוצר בהטיה דקדוקית גרידא. אולם, עדיין, חוקי הגזירה יעזרו לדובר השפה להבין את משמעותו של מושג גזור בעזרת
::<small>הערה: מקרים קיצוניים, בהם נראה כי למילים הנגזרות אין שום קשר משמעות, כמו "דיבר" ו"הדביר" או "מספר" ו"מספריים", מתבררים הרבה פעמים כגזירות של מילים משורשים [[הומונימיה|הומונימיים]]. דהיינו, מילים אלו אינן גזורות אלו מאלו והן דומות על דרך המקרה. בדוגמה "דיבר" ו"הדביר", "הדביר" אינה
קיומן של ההטיות גזירה מגדיל באופן משמעותי את [[אוצר מילים|אוצר המילים]] של השפות הטבעיות. לדוגמה, המשפט "עֲבוֹד, לִמְדִי, נַצְלוּ אֶת זְמַנְּכֶם", ייכתב באנגלית, באופן בו אי אפשר לדעת מתי הדובר פונה לגבר, מתי לאישה ומתי לשניהם גם יחד. ההטיות מאפשרות גם לקצר משפטים ("שְׁלַח דָאוֹנִי הַשָּׁמַיְמָה" במקום "שְׁלַח אֶת הַדָּאוֹן שֶׁלִּי אֶל הַשָּׂמִים"). לעומת זאת, ההטיות דקדוקיות מאפשרות בקרת איכות על קליטת המסר הנשמע או הנקרא. (אם לקורא או לשומע לא ברור, למשל, אם הופיעה במפשט המילה "אתם" או "אתן", הטיית הפועל שאחרי מילה זו, תבהיר את העניין).
| |||