ג'ני לבל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: ניסוח
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1סירב\2
שורה 8:
עם שובה לבלגרד סיימה לבל [[בית ספר תיכון]] ובהמשך, למדה [[משפטים]], [[דיפלומטיה]] ו[[עיתונאות]] ב[[אוניברסיטת בלגרד]]. במקביל היא עבדה בעיתון "פוליטיקה", אך אחד מעמיתיה לעבודה שחשק במשרתה הפליל אותה כשסיפרה בדיחה תמימה על [[המרשל טיטו]]. בשל כך נכלאה במשך שנתיים וחצי ב[[גולאג]] היוגוסלבי [[גולי אוטוק]] (Goli Otok). בעקבות תקופה זו, הסופר היוגוסלבי [[דנילו קיש]] ערך ראיון עמה ועם אסירה-לשעבר יהודיה נוספת, אווה פאניץ'{{הערה|1={{הארץ|ורד לוי-ברזילי|בחירתה של אווה|1.894396|8 ביולי 2003}}}}, ב-[[1989]] בישראל, בשם "Goli Život".
 
בספטמבר [[1954]], לאחר שלוש שנים שבהן סרבוסירבו השלטונות לאפשר לה לצאת מן המדינה, עלתה לבל לישראל. היא למדה בבית הספר להכשרת [[טכנאי רנטגן]] ב[[חיפה]], ולאחר מכן עבדה שנים אחדות ב[[בית החולים פוריה]]. מאוחר יותר היא עבדה כ[[מרצה]] וניהלה את בית הספר ל[[רדיוגרפיה]] ב[[בית החולים איכילוב]].
 
לצד זאת לבל חקרה את תולדות יהודי יוגוסלביה וכתבה עשרות ספרים ומאמרים ב[[עברית]] וב[[סרבו-קרואטית]]. על מחקרה ההיסטורי היא זכתה ב-26 פרסים בתחרויות אנונימיות של [[איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה]]. חלק ממחקרה נעשה במסגרת פעילות [[התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר]] והיא שימשה כעורכת בטאון ההתאחדות. לבל גם עסקה בתרגום [[ספרות עברית]] לסרבו-קרואטית, תרגומיה פורסמו בכתבי-עת ספרותיים בארצות יוגוסלביה לשעבר.