הבדלים בין גרסאות בדף "תיעוש"

נוספו 2 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
בוט החלפות: תעשיי\1, כמו כן
מ (קט')
מ (בוט החלפות: תעשיי\1, כמו כן)
[[קובץ:Airacobra P39 Assembly LOC 02902u.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מפעל הרכבת מטוסים, 1944]]
[[קובץ:BMW Leipzig MEDIA 050719 Download Karosseriebau max.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קו ייצור [[רובוט]]י של מכוניות [[BMW]], {{כ}}2005]]
'''תיעוּשׂ''' הוא ה[[אידאולוגיה]] (אינדוסטריאליזם) או התהליך (אינדוסטריאליזציה) המכוונים הפיכתה של [[מדינה]] או [[חברה]] למבוססת על [[תעשיהתעשייה]] (בניגוד להתבססות על [[חקלאות]] או על ייצור-עצמי של מוצרים בבתי מלאכה קטנים). התיעוש כמגמה נרחבת החל עם [[המהפכה התעשייתית]] ב{{ה|מאה ה-19}} אולם ניתן לזהות תיעוש גם בשלבים היסטוריים מוקדמים הרבה יותר, למשל במעבר לייצור [[חרס|כלי חרס]] באמצעות [[אובניים]] ב{{ה|עת העתיקה}}.
 
== מאפייני תיעוש ==
ביקורת התיעוש מגיעה משני מקורות עיקריים: חברתי וסביבתי.
 
ה[[סולידריות חברתית]] בחברה מתועשת חלשה יותר מאשר בחברות המבוססות על חקלאות ובתי מלאכה קטנים וקיימת בה פחות תחושה קהילתית. כוח-אדם נודד למרכזי התעשייה, מתרכז ב[[עיר|ערים]] גדולות ונוטש את אזורי הכפר. בשל המיומנות הנמוכה הנדרשת מעובד פס-ייצור, התחזק כוח המיקוח של המעסיק, המסוגל להחליף את העובד בעובד אחר, מבלי לפגום בתפוקת בית-החרושת וכך גרם הייצור ההמוני להרעת תנאיהם של העובדים במפעלים, עד כדי יחס אינסטרומנטלי לעובדים. כמו- כן, בדרגים הנמוכים, העבודה משעממת וחדגונית ומדכאת את היצירתיות והאישיות של העובד. הפנמת רווחת העובד על ידי המעסיק, קידומו ופיתוח חוקי [[זכויות עובדים]] מובילים לאיזון טוב יותר בחברות המתועשות המתקדמות בין עובדים ומעסיקים.
 
מפעלי ייצור מהווים איום מבחינת [[איכות הסביבה]], הם הורסים את הסביבה הטבעית עליה הם מוקמים, פוגעים ב[[איזון אקולוגי|איזון האקולוגי]] פולטים [[זיהום הסביבה|מזהמים]] וגורמים ל[[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ופליטת [[גזי חממה]]. עם זאת, שיתוף פעולה בין גורמי [[הגנת הטבע והסביבה|הגנת הסביבה]] לקברניטי התעשייה מסייע לשילוב נאות של המפעל בסביבה.